מ"ג מלכים ב ד כח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֕אמֶר הֲשָׁאַ֥לְתִּי בֵ֖ן מֵאֵ֣ת אֲדֹנִ֑י הֲלֹ֣א אָמַ֔רְתִּי לֹ֥א תַשְׁלֶ֖ה אֹתִֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ואמרת השאילית ברא מן רבוני הלא אמרית לך אם מתיהב לי בר קים אם לא תנסיס יתי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלא אמרתי" - לך אל תכזב בשפחתך

"לא תשלה" - לא תשגה אותי על דבר טעות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"הלא אמרתי" - בעת ההבטחה אמרתי אל תטעה אותי להבטיח לי דבר הנפסק

"השאלתי" - וכי שאלתי אני על הבן עד שבעל כרחי הבטחתני אף בדבר שאינו מתקיים

מצודת ציון

"תשלה" - ענין שגגה ושכחה כמו (שמואל ב ו ז)על השל ורוצה לומר הטעאה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותאמר השאלתי". כי המפציר בחבירו לפעמים יתן לו דבר לפי שעה למען ירף ממנו, לא כן בזה שאני לא שאלתי בן רק אתה נתת לי, ראוי שיהיה בן קיים. ובפרט שהתניתי "ואמרתי לא תשלה אותי", כמ"ש אל תכזב בשפחתך, שלא יהיה מתנה לפי שעה לבד: