מ"ג ישעיהו מז ח
<< · מ"ג ישעיהו · מז · ח · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֞ה שִׁמְעִי־זֹ֤את עֲדִינָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד לֹ֤א אֵשֵׁב֙ אַלְמָנָ֔ה וְלֹ֥א אֵדַ֖ע שְׁכֽוֹל׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עדינה" - ענין עונג ותפנוק וכן מלא כרשו מעדני (ירמיהו נ"א)
"ואפסי" - כמו ואין
"שכול" - מי שבניו אבודים קרוי שכול כמו כדוב שכול (הושע י"ג)
מצודת דוד
"לא אשב אלמנה" - ר"ל לא יהרג המלך ולא יגלה העם כי במות המלך תחשב המדינה לאלמנה ובהגלות עמה תחשב שכולה מבנים
"אני ואפסי עוד" - ר"ל אני הגברת ואין עוד זולתי
"עדינה" - את בבל המפונקת
"שמעי זאת" - הדבר אשר דברתימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"עדינה" וכו'. השבתת הממלכה תצוייר שיסובב משני פנים, או ע"י מרד שיתהוה במדינה נגד המושל שלהם, וזה קורא אלמנה כי אז תשאר המדינה אלמנה מן מושלם, וזה יהיה ע"י שבני המדינה הם אנשי דמים וחמה, אנשי רוגז ובליעל, כי אז יפרקו עול. או יתהוה ע"י אויב חיצוני שיהרוג אנשיהם ותושבת הממלכה וזה קורא "שכול", אמר הנה אתה חשבת כי את בטוחה משני אלה, לא יראת מאלמון שיהרג המושל, כי את "עדינה היושבת לבטח" ואין פרץ בתוך המדינה, ולא יראת מן שכול מבחוץ כי את היא "האמרת בלבבה אני ואפסי עוד" לא עלה על לבך שנמצא עוד ממלכה זולתך אשר תלחם אתך, ועי"כ אמרת "לא אשב אלמנה" אחר שאת יושבת לבטח, "ולא אדע שכול" אחר שאמרת בלבך אני ואפסי. (המאמרים מגבילים):
<< · מ"ג ישעיהו · מז · ח · >>