המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"מקים", ר"ל מה שישתנה בין הוראת הכוכבים, בין הוראת הקוסמים, בין הוראת הטבעיים, שכולם יהיו מורים שבבל תהיה מצלחת וירושלים מושפלת, ואני אהפך הדבר, זה יהיה מפני כי "אני המקים דבר עבדו", ור"ל כי הנס יהיה מפני שני פנים.
א) ע"י גזרת הצדיקים או תפלתם, כמ"ש אליהו חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי, ר"ל איני אומר זה בנבואה רק בגזרה, אני דובר וגוזר וכן יקום. ועז"א "מקים דבר עבדו" שהוא הצדיק העובד אותו.
ב) לקיים הנבואה, אם יבקש הנביא אות ומופת למען ישיג התכלית הנרצה אצלו שיאמינו בנבואתו, ועז"א "ועצת מלאכיו ישלים", מה שמלאכיו ושלוחיו יעצו דרך עצה להשיג התכלית הנרצה, ומצד שני אלה, שהוא תפלת הצדיקים והגדת הנביאים יעשה הנס הזה, והוא.
"האמר לירושלם, תושב" וגם שאר "ערי יהודה תבנינה" וגם "חרבותיה" של ירושלים שהוא המקדש והעזרות "אקומם" אני בעצמי ובכבודי:
ביאור המילות
"עבדו, מלאכיו", הצדיק נקרא עובד ה', והנביא נקרא מלאך ע"ש שליחותו:
"דבר, עצה". הדבר הוא ההחלטי, והעצה הוא לצורך איזה תכלית מיוחדת כנ"ל (ח' י'):
