מ"ג ישעיהו מד כה



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵפֵר֙ אֹת֣וֹת בַּדִּ֔ים וְקֹסְמִ֖ים יְהוֹלֵ֑ל מֵשִׁ֧יב חֲכָמִ֛ים אָח֖וֹר וְדַעְתָּ֥ם יְסַכֵּֽל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

מְבַטֵל אָתְוָת בַּדִּין וְקִסוּמִין מְשַׁגֵשׁ מֵתִיב חַכִּימָא לַאֲחוֹרָא וְדַעְתְּהוֹן מְקַלְקֵל:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מפר אותות בדים" - לפי שאני נטיתי שמים לפיכך אני יכול להפר אותם "בדים" - הם החוזים בכוכבי' ע"י אותות השמים ועל שם שפעמים הרבה שהם מכזבים קורין אותם בדים ולפי שאיצטגניני בבל היו חוזים בכוכבים כמו שהוא אומר (לקמן מז) יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים לכך הוא אומר שיפר אותות בדיהם כי אני הוא שהפרתי אותות בדי מצרים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"משיב חכמים אחור" - לפי שדרך החכמים להתחכם בכל פעם יותר אמר שהמקום משיב החכמים לאחור ר"ל שמתטפשים ומתאבדים מן החכמה ונעשים סכלים

"וקסמים יהולל" - משטה דעת הקוסמים ולא יועילו בפעולותיהם

"מפר" - מבטל האותות של חוזי הכוכבים ולא יהיה כן 

מצודת ציון

"מפר" - ענין מניעה ובטול כמו אישה הפרם (במדבר ל)

"אותות" - מלשון אות וסימן

"בדים" - ענין כזב הבדוי מן הלב וכן בדיך מתים יחרישו (איוב יא)וחוזי הכוכבים יקראו כן כי על פי הרוב ידברו כזב הבדוי מן הלב

"וקוסמים" - הוא ענין כשוף

"יהולל" - ענין שטות כמו ושופטים יהולל (שם י"ב)

"יסכל" - מלשון סכלות ושטות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מפר", ר"ל ואחר שאני בראתי ומשגיח על העליונים והתחתונים בהנהגה בחיריית כפי רצוני הפשוט, א"כ אני הוא "המפר אותות בדים" ומזלות, שהגם שימצא אות במהלך המזלות שלא תבנה ירושלים אפיר אותות השמים, גם "קסמים יהולל", הקוסמים שמשיגים ע"י חכמת הקסם מה יהיה בעתיד ידמו כהוללים ומשוגעים כי לא יהיה כמו שקסמו. גם "משיב חכמים אחור" החכמים הם חכמי הטבע, אותם "ישיב אחור ודעתם יסכל", ור"ל כי חכמי הטבע ישיגו מה שעתיד להיות על פי חקי הטבע, והם ילכו בבחינתם לפנים, והוא שילכו תמיד לחקור מן הסבה אל המסובב, כשראו הסבה ישפטו בדעתם שהמסובב מוכרח לבא, אם יש אש מוכרח שיבא עשן, אם יש נשיאים יבא הגשם, אמנם לפעמים יטעו ולא יהיה הדבר ולא יבא כמו ששפטו, אז ילכו לאחור, והוא שישובו אחור מן המסובב אל הסבה, למשל למה לא היה גשם ע"י הנשיאים? מפני שהיה רוח. אולם לא יצליחו בחקירתם, רק כשיהיה המנהג עפ"י הטבע, אבל אחר שאני אשדד חקי הטבע ואפיר אותם, אז החכמים ששפטו תחלה מן הסבה אל המסובב, וראו שלא בא הדבר כמו שהיה מוכרח לבא עפ"י חקי הטבע, ישובו אחור לבקש הסבה הטבעיית אשר גרמה זאת, ואז יראו כי ה' סכל דעתם, כי יראו שאין לדבר הזה סבה טבעיית כלל, רק אצבע אלהים הוא:

ביאור המילות

"בדים", כהני האליל חוזי הכוכבים שהיו רגילים לשאת אפוד בד ועש"ז נקראו בדים, והקסם היה ע"י ענינים אחרים מגידי העתידות להמהבילים האלה, וקסמי לי באוב (ש"א, כח ח'), "יהולל", מענין הוללות ושגעון:

"אחור", ראה דוגמתו למעלה (מ"א כג, מב כג):