מ"ג ישעיהו מד כו
<< · מ"ג ישעיהו · מד · כו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים הָאֹמֵר לִירוּשָׁלַ͏ִם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵקִים֙ דְּבַ֣ר עַבְדּ֔וֹ וַעֲצַ֥ת מַלְאָכָ֖יו יַשְׁלִ֑ים הָאֹמֵ֨ר לִירוּשָׁלַ֜͏ִם תּוּשָׁ֗ב וּלְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ תִּבָּנֶ֔ינָה וְחׇרְבוֹתֶ֖יהָ אֲקוֹמֵֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ועצת מלאכיו" - המה יתר הנביאים
"האומר" - אשר כל אחד מהם ניבא ואמר בעבור ירושלים שתהיה מיושבת מאנשים ובעבור ערי יהודה אמר שתהיינה בנויות אחר מפלת בבל
"מקים דבר עבדו" - זה ישעיהוו
מצודת ציון
"מקים" - מלשון קיום
"מלאכיו" - שלוחיו
"ישלים" - מלשון השלמה וגמר
"לירושלים" - בעבור ירושלים וכן פתח פיך לאלם (משלי ל"א)
"תושב" - מלשון ישיבה
"תבנינה" - מלשון בנין
"וחרבותיה" - מלשון חורבהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) ע"י גזרת הצדיקים או תפלתם, כמ"ש אליהו חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי, ר"ל איני אומר זה בנבואה רק בגזרה, אני דובר וגוזר וכן יקום. ועז"א "מקים דבר עבדו" שהוא הצדיק העובד אותו.
- ב) לקיים הנבואה, אם יבקש הנביא אות ומופת למען ישיג התכלית הנרצה אצלו שיאמינו בנבואתו, ועז"א "ועצת מלאכיו ישלים", מה שמלאכיו ושלוחיו יעצו דרך עצה להשיג התכלית הנרצה, ומצד שני אלה, שהוא תפלת הצדיקים והגדת הנביאים יעשה הנס הזה, והוא.
"האמר לירושלם, תושב" וגם שאר "ערי יהודה תבנינה" וגם "חרבותיה" של ירושלים שהוא המקדש והעזרות "אקומם" אני בעצמי ובכבודי:
ביאור המילות
"עבדו, מלאכיו", הצדיק נקרא עובד ה', והנביא נקרא מלאך ע"ש שליחותו:
"דבר, עצה". הדבר הוא ההחלטי, והעצה הוא לצורך איזה תכלית מיוחדת כנ"ל (ח' י'):<< · מ"ג ישעיהו · מד · כו · >>