קטגוריה:ויקרא ב יג
וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְכׇל־קׇרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֮ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כׇּל־קׇרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/כָל־קָרְבַּ֣ן מִנְחָתְ/ךָ֮ בַּ/מֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְ/לֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔י/ךָ מֵ/עַ֖ל מִנְחָתֶ֑/ךָ עַ֥ל כָּל־קָרְבָּנְ/ךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְכָל קוּרְבַּן מִנְחָתָךְ בְּמִלְחָא תִמְלַח וְלָא תְבַטֵּיל מְלַח קְיָם אֱלָהָךְ מֵעַל מִנְחָתָךְ עַל כָּל קוּרְבָּנָךְ תְּקָרֵיב מִלְחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל קוּרְבַּן מִנְחָתָךְ בְּמִלְחָא תִמְלָח וְלָא תִבַטֵל מְלַח קְיַים אֳלָהָךְ מֵעִילַוֵי מִנְחָתָךְ מְטוֹל דְעֶשְרִין וְאַרְבְּעָא מוֹהֲבָתָא דְכַהֲנַיָא אִתְגְזָרוּ בִּקְיַים מִלְחָא בְּגִין כֵּן עַל כָּל קָרְבָּנָךְ תַּקְרִיב מִלְחָא: |
רש"י (כל הפרק)
"מלח ברית" - שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך המים בחג.
"על כל קרבנך" - על עולת בהמה ועוף ואימורי כל הקדשים כולןרמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
[א] אילו אומר "וכל קרבן...תקריב מלח", יכול אף על העצים אף על הדם... תלמוד לומר "קרבן מנחתך"-- מה קרבן מנחתך - דבר שאחרים באים חובה לו, יצאו העצים והדם שאין אחרים באים חובה להן.
[ב] אי מה "קרבן מנחתך" דבר שהוא מתיר, אף אני אביא את הדם שהוא מתיר... תלמוד לומר "מעל מנחתך"-- לא מעל דמך.
אי "מעל מנחתך" יכול תהיה מנחה כולה טעונה מלח?... תלמוד לומר "קרבן"-- הקומץ טעון מלח ואין מנחה כולה טעונה מלח.
[ג] אין לי אלא הקומץ; מנין לרבות את הלבונה? תלמוד לומר "על כל קרבנך תקריב מלח".
ארבה את הלבונה הבאה עם המנחה; מנין לבונה הבאה בפני עצמה ולבונה הבאה עם לחם הפנים (והקטרת) ואמורי חטאת ואמורי אשם ואמורי קדשי קדשים ואמורי קדשים קלים; מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים ואיברי עולה ועולת העוף מנין? תלמוד לומר "על כל קרבנך".
[ד] ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: ומה "קרבן מנחתך" דבר שיש בו טומאה ועולה לאשים על מזבח החיצון-- יצאו העצים שאין בהם טומאה, יצא דם שאינו עולה לאשים, יצא הקטורת שאינו על מזבח החיצון.
"במלח"-- יכול תבונהו? תלמוד לומר "תמלח". אי "תמלח" יכול במי מלח? תלמוד לומר "במלח".
"לא תשבית מלח"-- הבא מלח שאינה שובתת; ואיזו זו? מלח סדומית. ומנין אם לא מצא סדומית יביא אסתרוקנית? תלמוד לומר 'תקריב מלח' - ריבה.
יכול המתנדב מנחה מביא עמה מלח כדרך שהוא מביא לבונה מתוך ביתו?
- ודין הוא! נאמר "הבא מנחה והבא לבונה" "הבא מנחה והבא מלח": מה לבונה-- משל בעל המנחה, אף מלח-- משל בעל המנחה!
- [ה] או כלך לדרך זו: נאמר "הבא מנחה והבא עצים" "הבא מנחה והבא מלח": מה עצים-- משל ציבור, אף המלח-- משל ציבור!
- [ו] נראה למי דומה: דנין דבר שהוא קרב עם כל הזבחים מדבר שהוא קרב עם כל הזבחים, ואל תוכיח לבונה שאינה קריבה עם כל הזבחים!
- או כלך לדרך זו: דנים דבר שהוא קרב עם מנחה עצמה מדבר שהוא קרב עם מנחה עצמה, ואל יוכיחו עצים שאינם קרבים עם מנחה עצמה!
- תלמוד לומר "ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך" ולהלן הוא אומר (ויקרא כד, ח) "מאת בני ישראל ברית עולם" -- מה "ברית" אמורה להלן-- משל ציבור, אף כאן-- משל ציבור.
[ז] "תקריב"-- אף בשבת; "תקריב"-- אף בטומאה.
"תקריב מלח"-- כל שהוא, "תקריב מלח"-- מכל מקום.
(ויקרא ב יג): "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח"
מאמרים מאתר ויקיטקסט
שיטת הלל הלפרין
- מקובל הפירוש שמולחים קורבנות במלח ולא בחומר אחר, כי מלח הוא חומר שאינו מתקלקל. אבל מניסיוני קצת רטיבות מקלקלת את המלח.
- למה המליחה מוזכרת תחילה בקורבן מנחה, ומשם לומדים לשאר הקורבנות שגם אותם מולחים במלח ?
- למה ראוי למלוח קורבנות במלח סדומית (מנחות כא א) ?
- מהיכן צץ המושג ברית מלח ?
רש"י מפרש על דרך הדרש שה' כרת ברית עם המלח בבריאת העולם, ומשם בא המושג ברית מלח. מי שחושב שזה פשט הפסוק, קשה עליו : לה' אין מה לעשות רק לעשות עסקים עם מלח?!
הרמב"ן מסביר את חשיבותו של המלח שהוא בנוי "מים ואש". הדברים יובנו על פי רבינו בחיי (ויקרא ה ב) שיש בעצם המלח: כח המים והאש. שהם כנגד 2 המדות שבהם קיום העולם: מדת הרחמים ומדת הדין. ולכן כתוב: "ולא תשבית מלח ברית אלקיך", קרא: ברית אלקיך מלח. לפי שה' אדון העולם, לו היכולת לקיים ולהכרית העולם. וכמו שאמרו : "ראה שאינו יכול להתקיים בדין שיתף עמו מדת רחמים", וכן המלח מקיים ומכרית, שהוא מקיים ומשמר הבשר זמן מרובה ונותן טעם בכל המאכלים, והוא גם מכרית, שמקום מלוח לא יכולים לגדול בו רוב הצמחים.
שיטת הרמב"ן ורבינו בחיי לא מקובלת עלי כי הם מתבססים על אריסטו היוני שטען שהעולם בנוי מ- 4 יסודות : אש, אויר, מים ועפר. וכל המסכים עם העקרונות הבסיסיים של המדע יש בו לפחות קצת זלזול בתורת אריסטו.
לעניות דעתי הר סיני עשוי מלח סדומית, ולכן ברית התורה, הברית בין עם ישראל לה', הברית אשר כרת איתם בחורב, נקראת ברית מלח. ולכן הסיבה העיקרית שמולחים קורבנות במלח סדומית, להכריז שאנו מקימים את הלכות הקורבן על פי התורה שקיבלנו בסיני. קרבן מנחה שהיינו חושבים שהוא קורבן קוסמופוליטי, וכל אחד עושה אותו איך שבא לו, (כדרך שהקריב יעקב לעשיו בבראשית לג י), היינו חושבים שיש בו פטור ממליחה. באה התורה ואומרת לנו אפילו קורבן מנחה מולחים, וכן שאר הקורבנות.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "ויקרא ב יג"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.