פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונפש כי תקריב" - לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה מי דרכו להתנדב מנחה עני אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו

"סלת יהיה קרבנו" - האומר הרי עלי מנחה סתם מביא מנחת סלת (מנחות קד) שהיא הראשונה שבמנחות ונקמצת כשהיא סלת כמו שמפורש בענין לפי שנאמרו כאן ה' מיני מנחות וכולן באות אפויות קודם קמיצה חוץ מזו לכך קרויה מנחת סלת

"סלת" - אין סלת אלא מן החטין (ת"כ) שנאמר (שמות כט) סלת חטין ואין מנחה פחותה מעשרון שנא' (ויקרא יד) ועשרון סלת למנחה עשרון לכל מנחה

"ויצק עליה שמן" - על כולה (ת"כ)

"ונתן עליה לבונה" - על מקצתה מניח קומץ לבונה עליה לצד אחד ומה ראית לומר כן שאין ריבוי אחר ריבוי בתורה אלא למעט ד"א שמן על כולה מפני שהוא נבלל עמה ונקמץ עמה כמ"ש מסלתה ומשמנה ולבונה על מקצתה שאינה נבללת עמה ולא נקמצת עמה שנאמר על כל לבונתה שלאחר שקמץ מלקט את הלבונה כולה מעליה ומקטירה (סוטה יז)

"ויצק ונתן והביאה" - מלמד שיציקה ובלילה כשירים בזר (ת"כ מנחות יח)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכהנים וקמץ" - מקמיצה ואילך מצות כהונה (מנחות ט ת"כ)

"וקמץ משם" - ממקום שרגלי הזר עומדות ללמדך שהקמיצה כשירה בכל מקום בעזרה אף בי"א אמה של מקום דריסת רגלי ישראל (מדות ה)

"מלא קמצו" - יכול מבורץ מבצבץ ויוצא לכל צד ת"ל במקום אחר והרים ממנו בקמצו (לקמן י ו) לא יהא כשר אלא מה שבתוך הקומץ אי בקמצו יכול חסר ת"ל מלא הא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו (מנחות יא) וזהו קומץ במשמע לשון העברית

"על כל לבונתה" - לבד כל הלבונה יהא הקומץ מלא

"לבונתה והקטיר" - אף הלבונה בהקטרה (ת"כ)

"מלא קמצו מסלתה ומשמנה" - הא אם קמץ ועלה בידו גרגיר מלח או קורט לבונה פסולה (מנחות יא)

"אזכרתה" - הקומץ העולה לגבוה הוא זכרון המנחה שבו נזכר בעליה לטובה ולנחת רוח

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאהרן ולבניו" - כהן גדול נוטל חלק בראש שלא במחלוקת וההדיוט במחלוקת (ת"כ)

"קדש קדשים" - היא להם

"מאשי ה'" - אין להם חלק בה אלא לאחר מתנות האישים (יומא יד)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכי תקריב וגו'" - שאמר הרי עלי מנחת מאפה תנור (מנחות מו) ולימד הכתוב שיביא או חלות או רקיקין; החלות בלולות, והרקיקין משוחין. ונחלקו רבותינו במשיחתן: י"א מושחן וחוזר ומושחן עד שיכלה כל השמן שבלוג שכל המנחות טעונות לוג שמן; וי"א מושחן כמין כף יונית ושאר השמן נאכל בפני עצמו לכהנים. מה ת"ל בשמן בשמן שני פעמים? להכשיר שמן שני ושלישי היוצא מן הזיתים ואין צריך שמן ראשון אלא למנורה שנאמר בו זך (ת"כ) ושנינו (במנחות דף עו) כל המנחות האפויות לפני קמיצתן ונקמצות ע"י פתיתה כולן באות עשר עשר חלות והאמור בה רקיקין בא עשר רקיקין.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם מנחה על המחבת" - שאמר הרי עלי מנחת מחבת (מנחות סג) וכלי הוא שהיה במקדש שאופין בו מנחה על האור בשמן והכלי אינו עמוק אלא צף ומעשה המנחה שבתוכו קשין שמתוך שהיא צפה האור שורף את השמן (שם עד) וכולן טעונות ג' מתנות שמן יציקה ובלילה ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן

"סלת בלולה בשמן" - מלמד שבוללן בעודן סלת (ת"כ)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתות אותה פתים" - לרבות כל המנחות הנאפות קודם קמיצה לפתיתה (שם)

"ויצקת עליה שמן מנחה הוא" - לרבות כל המנחות ליציקה יכול אף מנחת מאפה תנור כן ת"ל עליה אוציא את החלות ולא אוציא את הרקיקין ת"ל היא (שם)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מרחשת" - (מנחות סג) כלי הוא שהיה במקדש עמוק ומתוך שהיא עמוקה שמנה צבור ואין האור שורפו לפיכך מעשה מנחה העשויין לתוכה רוחשין כל דבר רך ע"י משקה נראה כרוחש ומנענע

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר יעשה מאלה" - מאחד מן המינים הללו (ת"כ)

"והקריבה" - בעליה אל הכהן

"והגישה" - הכהן

"אל המזבח" - מגישה לקרן דרומית מערבית של מזבח

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את אזכרתה" - הוא הקומץ

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל דבש" - כל מתיקת פרי קרוי דבש

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרבן ראשית תקריבו" - מה יש לך להביא מן השאור ומן הדבש קרבן ראשית שתי הלחם של עצרת הבאים מן השאור שנאמר (לקמן כג) חמץ תאפינה ובכורים מן הדבש כמו בכורי תאנים ותמרים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלח ברית" - שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך המים בחג

"על כל קרבנך" - על עולת בהמה ועוף ואימורי כל הקדשים כולן

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם תקריב" - הרי אם משמש בל' כי שהרי אין זה רשות שהרי במנחת העומר הכתוב מדבר שהיא חובה וכן (במדבר לו) ואם יהיה היובל וגו'

"מנחת בכורים" - במנחת העומר הכתוב מדבר (ת"כ) שהיא באה אביב בשעת בישול התבואה ומן השעורים היא באה נא' כאן אביב ונא' להלן כי השעורה אביב (שמות ט)

"קלוי באש" - שמיבשין אותו על האור באביב של קלאים פירש"י במנחות שם הכלי של מוכרי קליות שאלולי כן אינה נטחנת בריחים לפי שהיא לחה

"גרש כרמל" - גרוסה בעודה לחה

"גרש" - ל' שבירה וטחינה גורסה בריחים של גרוסות כמו (איכה ג) ויגרס בחצץ וכן גרסה נפשי (תהלים קיט)

"כרמל נה" - בעוד הכר מלא שהתבואה לחה ומלאה בקשין שלה ועל כן נקראים המלילות כרמל וכן (מלכים ב ד) כרמל בצקלונו