רש"י על ויקרא ב
<< · רש"י על ויקרא · ב · >>
פסוק א
"סלת יהיה קרבנו" - האומר הרי עלי מנחה סתם מביא מנחת סלת (מנחות קד) שהיא הראשונה שבמנחות ונקמצת כשהיא סלת כמו שמפורש בענין לפי שנאמרו כאן ה' מיני מנחות וכולן באות אפויות קודם קמיצה חוץ מזו לכך קרויה מנחת סלת
"סלת" - אין סלת אלא מן החטין (ת"כ) שנאמר (שמות כט) סלת חטין ואין מנחה פחותה מעשרון שנא' (ויקרא יד) ועשרון סלת למנחה עשרון לכל מנחה
"ויצק עליה שמן" - על כולה (ת"כ)
"ונתן עליה לבונה" - על מקצתה מניח קומץ לבונה עליה לצד אחד ומה ראית לומר כן שאין ריבוי אחר ריבוי בתורה אלא למעט ד"א שמן על כולה מפני שהוא נבלל עמה ונקמץ עמה כמ"ש מסלתה ומשמנה ולבונה על מקצתה שאינה נבללת עמה ולא נקמצת עמה שנאמר על כל לבונתה שלאחר שקמץ מלקט את הלבונה כולה מעליה ומקטירה (סוטה יז)
"ויצק ונתן והביאה" - מלמד שיציקה ובלילה כשירים בזר (ת"כ מנחות יח)פסוק ב
"וקמץ משם" - ממקום שרגלי הזר עומדות ללמדך שהקמיצה כשירה בכל מקום בעזרה אף בי"א אמה של מקום דריסת רגלי ישראל (מדות ה)
"מלא קמצו" - יכול מבורץ מבצבץ ויוצא לכל צד ת"ל במקום אחר והרים ממנו בקמצו (לקמן י ו) לא יהא כשר אלא מה שבתוך הקומץ אי בקמצו יכול חסר ת"ל מלא הא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו (מנחות יא) וזהו קומץ במשמע לשון העברית
"על כל לבונתה" - לבד כל הלבונה יהא הקומץ מלא
"לבונתה והקטיר" - אף הלבונה בהקטרה (ת"כ)
"מלא קמצו מסלתה ומשמנה" - הא אם קמץ ועלה בידו גרגיר מלח או קורט לבונה פסולה (מנחות יא)
"אזכרתה" - הקומץ העולה לגבוה הוא זכרון המנחה שבו נזכר בעליה לטובה ולנחת רוחפסוק ג
"קדש קדשים" - היא להם
"מאשי ה'" - אין להם חלק בה אלא לאחר מתנות האישים (יומא יד)פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
"והקריבה" - בעליה אל הכהן
"והגישה" - הכהן
"אל המזבח" - מגישה לקרן דרומית מערבית של מזבחפסוק ט
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
"מנחת בכורים" - במנחת העומר הכתוב מדבר (ת"כ) שהיא באה אביב בשעת בישול התבואה ומן השעורים היא באה נא' כאן אביב ונא' להלן כי השעורה אביב (שמות ט)
"קלוי באש" - שמיבשין אותו על האור באבוב של קלאים פירש"י במנחות שם הכלי של מוכרי קליות שאלולי כן אינה נטחנת בריחים לפי שהיא לחה
"גרש כרמל" - גרוסה בעודה לחה
"גרש" - ל' שבירה וטחינה גורסה בריחים של גרוסות כמו (איכה ג) ויגרס בחצץ וכן גרסה נפשי (תהלים קיט)
"כרמל" - בעוד הכר מלא שהתבואה לחה ומלאה בקשין שלה ועל כן נקראים המלילות כרמל וכן (מלכים ב ד) כרמל בצקלונו
<< · רש"י על ויקרא · ב · >>