המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
ותגמול את לא רוחמה ותהר ותלד בן: אמר "ותגמול", לפי שארכו ימי החולשה בימי זכריה ושלום, גם בימי מנחם בן גדי שמלך עשר שנים כי בימיו בא פול מלך אשור, גם בימי פקחיה בנו שמלך שנתים. עד שעמד פקח בן רמליהו והתחזק במלוכה ומלך עשרים שנה והתגבר על מלכות יהודה והרג ביהודה מאה ועשרים אלף איש ביום אחד, גם צר על ירושלם עם רצין מלך ארם, ועליו אמר בזה המשל "ותהר ותלד בן", ועל דורו נאמר "קרא שמו לא עמי", כי עליו נאמר (מלכים ב טו, כח): "ויעש הרע בעיני השם לא סר מכל [1] חטאות ירבעם בן נבט".
והחכם רבי אברהם בן עזרא ז"ל פירש משל "ותגמול", אחר שגלו עשרת השבטים והולידו בנים השבטים בגלותם ושם עמדו ולא שבו לארצם על כן קרא שמם "לא עמי", וכן תרגם יונתן (תרגום יונתן הושע, א):
"ותגמול את לא רחמה", הילד השלישי לא ילדה תיכף בימי מניקתה כמו שילדה את השני רק אחר שגמלה את לא רוחמה אז נתעברה מן הילד השלישי, כי הילד השלישי שנקרא לא עמי מציין חורבן יהודה וגלותם וזה לא היה תיכף כי נתארך ימים רבים, "ותהר ותלד בן" כי מלכות יהודה היתה מלכות חזקה בימי חזקיה ויאשיה וע"כ מציירו בבן זכר:
