קטגוריה:דניאל ח יד
ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַ֚ד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר אֵלַ֔/י עַ֚ד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּ/שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְ/נִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"עד ערב בקר אלפים וג' מאות" - ראיתי פתר בשם רבינו סעדיה לדבר וכבר עבר ופתר עוד עד ערב בקר עד שיבוא אותו הערב שנאמר בו והיה לעת ערב והיה אור ובטוחים אנו כי דבר אלהינו יקום לעולם לא יופר ואני אומר כי הערב והבוקר האמור כאן גמטריא הוא ויש סמך לדבר משני טעמים האחד שיהא חשבון זה מכוון עם חשבון אחר שבסוף הספר והב' שאמר גבריאל לדנייאל למטה בענין ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת היא ואם לא רמז החשבון הוא תלוי למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא והחוזה נצטוה לסתום ולחתום הדבר ואף הוא לא נגלה בל' סתום וחתום ואנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ ובעבור קץ הדורש נודע כי טעה במדרשיו והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת יש לפתור ערב ובקר בגי' ה' מאות ושבעים וארבע ועוד אלפים ושלש מאות הרי אלפים וח' מאות וע"ד
"ונצדק קדש" - יכופר עון ישראל לבטל גזרות מדרסן ומרפסן מאז גלו גלות ראשונה למצרים עד יגאלו ויושיעו תשועת עולמים במלך משיחנו וחשבון זה כלה לסוף אל"ף ור"ץ מיום הוסר התמיד והוא שנאמר בסוף הספר ומעת הוסר התמיד כדי לתת שיקוץ שומ' ימים אלף ור"ץ יהיה ולא יותר שיבא המלך משיחנו ויסיר שקוץ השומם והתמיד הוסר ו' שנים לפני החורבן ב"ש והעמיד צלם בהיכל ויום י"ז בתמוז היה ששרף אפוסטמוס את התורה ובטל את התמיד והעמיד צלם בהיכל כמו ששנינו במסכת תענית ושש שנים שכתבתי אין בידי ראיה מפורשת אך יש ראיה ששבוע שלם לא בטל התמיד לפני החורבן שכן ניבא דנייאל על טיטוס (לקמן ט') וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה כלומר מקצת השבוע שלפני החורבן יבטלו הקרבנות כך מפורש למטה בענין נחזור על הראשונות כיצד מכוון חשבון ערב ובקר אלפים ושלש מאות מיום רדת ישראל למצרים להיות כלה לסוף אלף ור"ן ליום שהוסר התמיד ר"י היו במצרים ד' מאות ושמונים מיום צאתם עד ויבן הבית ד' מאות וי' היה הבית וע' שנה גלות בבל וד' מאות וכ' בית שני תן עליהם אלף ור"ץ של קץ הימים הרי אלפים וח' מאות צא מהן ו' שנים שהוסר התמיד לפני החורבן שלא מנה הכתוב אלף ור"ץ אלא למעת הוסר התמיד הרי לך חשבון ערב ובוקר ואלפים וג' מאות עוד נוסף בחשבון אשרי המחכה ויגיע לקץ הימים מ"ה שנה יתרים על אלף ור"ץ יש לומר על חשבון הראשון יצא המלך המשיח ויחזור ויתכסה מהם אותם מ"ה שנים ורבי אליעזר הקליר יסד (בסילוק יוצר של פרשת החודש) ביסוד שירו שבועים ששה הרי מ"ב וי"ל הג' שנים שלא באו לחשבון שבוע לא מנה ואני מצאתי כך במדרש רות שעתיד מלך המשיח להתכסות מ"ה שנים לאחר שיגלה ומביא ראיה מן המקראות הללומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ויאמר אלי" - עם כי שהמלאך שאל השיב אמריו אלי ואמר עד ערב בקר ר"ל עד הערב שנאמר בו והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה יד)
"אלפים ושלש מאות" - והיא תהיה בשנת ב' אלפים ושלש מאות אבל לא ידענו מאיזה זמן מתחיל החשבון והוא סתום וחתום ובבוא הגואל ב"ב אז נדע ברור מוצא הדבר אשר רמוזה בו מאיזה זמן מתחיל החשבון הזה וכמ"ש בסוף הספר כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ
"ונצדק קדש" - ואז עם קדש ימצא צדקה וחסד ותבוא הטובה המיועדת
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ
בדניאל יב יש שני תאריכים א. בפסוק יא וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם, יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים. בפסוק יב. תאריך 45 שנה אח"כ אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ, לְיָמִים (שנים) אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה. הפסוקים אצלנו מתייחסים לתאריך השני, היותר מאוחר.
רש"י (22 בפברואר 1040 - 13 ביולי 1105) מבאר הפסוק שלנו מתייחס לתאריך הראשון שהוא 1290 שנה מאז שבטל התמיד 6 שנים לפני החורבן שאז המשיח יגיע פעם ראשונה ויעלם ל-45 שנה ויופיע פעם שנייה.
עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת גימטריה של המילים ערב בקר 574. ועוד 2300 שוה 2874. הגלות הראשונה של בני ישראל היה הירידה למצרים. נחשב 2874 מאז הירידה למצרים יצא 1290 שנה מאז שבוטל התמיד.
לפי זה יוצא שחשבון שהמשיח יגיע פעם ראשונה הוא ה'קי"ב שהרי החורבן היה ג'תתכ"ח. 1294 לספירה. התאריך הזה שהיה אחרי פטירת רש"י כבר עבר.
המלבי"ם (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל 1809 - 1879) עושה חשבון אחר. ה-2300 שמוזכרים בפסוק אצלנו מתחילים משעת הנבואה שנאמרה עכשיו לדניאל שהוא שנת שלש לבלשאצר והתאריך שיוצא הוא ה' תרפ"ח. 1928 לספירה.
ואע"פ שבפרק ז פסוק כה באור:דניאל ז כה התאריך הוא 15 שנה אחר כך (ה'תרע"ג. 1915 לספירה) כיון שמי זמן שהמשיח יגיע עד שיבנו את בית המקדש יקח 15 שנה.
התאריך הזה שהיה אחרי פטירת המלבי"ם כבר עבר.
שיטה נוספת
אם כל התאריכים של הפרשנים הקלסיים עברו, אזי לא נותר לנו אלא לפרש ש- 2300 הם שנים מאז חורבן בית שני!
יוצא שהמלאך מסביר לדניאל שבית המקדש יהיה שמם 2300 שנה עם איזה טעות של לילה ויום.
יכול להיות שבית המקדש יבנה קודם כי "תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה" (שיטת הלל הלפרין).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל ח יד"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.