קטגוריה:דברים כ ב

מלבי"ם - התורה והמצוה

ק.

כקרבכם אל המלחמה . פעל "קרב" כשבא אחריו שם הדבר שקרב אליו, נקשר תמיד עם מלת "אל": אל ארץ בני עמון לא קרבת , כל הקרב אל שלחן המלך (מ"א ה) קרב אל המזבח . וכשבא אחריו הפעל, קשר בלמ"ד: ואז יקרב לעשותו , קרבו גוים לשמוע . ונמצאו שני הקשורים ביחד: כי תקרב אל עיר להלחם , במקום שבא מלת "אל" קודם השם, בא השם כדמות פעל. כמו יחדיו למשפט נקרבה , פי' להשפט. וכן מ"ש פה כקרבכם אל המלחמה , פי' אל מקום המלחמה.

אבל מ"ש אתם קרבים היום למלחמה , בא השם במקום הפעל. כאלו אמר, “אתם קרבים להלחם". ומזה הוציאו חז"ל, שמ"ש כקרבכם אל המלחמה , היינו בהיותם בספר, שקרבים אל מדינת האויב ששם מקום המלחמה, ואינם לוחמים עדיין. כי התחלת המלחמה עצמה, מציין במ"ש אתם קרבים היום למלחמה , שפירושו קרבים להלחם. שזה מציין קשור הלמ"ד, שמורה על הפעל. ומזה הוציאו (סוטה מב) ששתי פעמים מדבר עמם, אחת בספר וא' במלחמה.

וז"ש והיה כקרבכם אל המלחמה (ר"ל בספר) ונגש הכהן [המוכן לזה שהוא משוח מלחמה, כמו השוטרים שהיו ג"כ מוכנים לכך. ואינו הכהן הגדול, דאז היה לו לומר "הכהן הגדול". וז"ש בגמ' בממונה.] ודבר אל העם , זה היה בספר.

ועוד " ואמר אליהם ", שנית בעת התחלת המלחמה יאמר, "אתם קרבים למלחמה", שפירושו להלחם.