פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗ךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי תִפּוֹק לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ וְתִחְזֵי סוּסָוָן וּרְתִכִּין עַם סַגִּי מִנָּךְ לָא תִדְחַל מִנְּהוֹן אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ מֵימְרֵיהּ בְּסַעֲדָךְ דְּאַסְּקָךְ מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם תִּפְקוּן לְסִדְרֵי קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְתֵיחְמוּן סוּסְוָן וְאַרְתְּכִין עַמִּין גֵּיוְתָנִין וְטֵירוּנִין אַלִּימִין מִנְכוֹן לָא תִדַחֲלוּן מִנְהוֹן אֲרוּם כֻּלְהוֹן חֲשִׁיבִין כְּסוּסְיָא חַד וְכִרְתֵיכָא חַד קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן דְּמֵימְרֵיהּ בְּסַעַדְכוֹן דְּאַפְקְכוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תצא למלחמה" - סמך הכתוב יציאת מלחמה לכאן לו' לך שאין מחוסר אבר יוצא למלחמה ד"א לומר לך אם עשית משפט צדק אתה מובטח שאם תצא למלחמה אתה נוצח וכן דוד הוא או' (תהלים קיט) עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי

"על איבך" - יהיו בעיניך כאויבים אל תרחם עליהם כי לא ירחמו עליך

"סוס ורכב" - בעיני כולם כסוס א' וכן הוא או' (שופטים ו) והכית את מדין כאיש א' וכן הוא אומר (שמות טו) כי בא סוס פרעה

"עם רב ממך" - בעיניך הוא רב אבל בעיני אינו רב

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב וגו'" - זו מצוה מחודשת אמרה להם עתה בבואם במלחמות וטעם כי ה' אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם יזהירם שלא ירך לבבם ולא ייראו מן האויבים ויאמר שלא יבטחו בזה בגבורתם לחשוב בלבם גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה רק שישיבו לבם אל השם ויבטחו בישועתו ויחשבו כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה כי רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו ואמר להלחם לכם עם אויביכם כי יפילם לפניכם לחרב ואמר להושיע אתכם שהם ינצלו במלחמה ולא יפקד מהם איש כי יתכן שינצחו את אויביהם וימותו גם מהם רבים כדרך המלחמות ועל כן צעק יהושע בנפול מהם בעי כשלשים וששה איש (יהושע ז ז-ט) כי במלחמת מצוה שלו לא היה ראוי שיפול משערת ראשם ארצה כי לה' המלחמה והנה הכהן שהוא העובד את השם יזהירם ביראתו ויבטיחם אבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם פן ימות במלחמה כי בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים גם מכת הנוצחים וצוה על השלשה האלה לשוב כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו וינוס

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תצא למלחמה וגו'".

אולי שרמז הכתוב מלחמת האדם עם יצרו, ובא להסיר מלבבו מורך, ואמר כי תצא למלחמה הידועה שאין גדולה ממנה, והנה במלחמה זו יש ב' דברים קשים לאדם שמתישים כוחו,

  • א' הוא שאינו מלומד במלחמה כמו שהוא מלומד ורגיל במין מלחמה זו יצרו הרע,
  • ב' שהרכבת האדם חובקת דברי היצר בכל אשר יאמר אליו בעניני האיסור לגנוב ולגזול ולגאות ולאכול כל אשר תאוה נפשו, וזה ימנעהו מלשמוע אל דברי התורה והמצות, ומה גם אחר שנכשל בעבירות רבות שיתוספו כוחות הרע שנולדו ממעשיו הרעים כמו שפירשתי במקומות אחרים והרי הוא ביניהם כחררה שאין לה הופכין.

לזה בא דבר ה' כאן ואמר "כי תצא למלחמה" וראית בעיני שכלך סוס ורכב, "סוס" כנגד מה שהוא היצר סוס מוכן למלחמה מה שאינו כן האדם, "רכב" כנגד הרכבת האדם שנוטה וחושקת לדברים, ואומרו "עם רב ממך" כנגד כוחות הרע שניתוספו ממנו מצד מעשיו הרעים כמו שאמרנו, אף על פי כן בא דברו הטוב ואמר "לא תירא מהם", והטעם הוא "כי ה' אלהיך עמך" פירוש הן אמת אם היית בא למלחמה בכחך אין בך כח לעמוד במלחמה זו אבל כיון שה' אלהיך עמך כחו גדול להצילך, כי כשבא אדם ליטהר ימינו יתברך מקבלתו ונדבק לה' והוא יכניע מציריו:

וגמר אומר "המעלך מארץ מצרים" כי זה מופת חותך כי ה' מפרק הקליפה מן הקדושה ומבררה, והוא סוד העלאת ישראל ממצרים כידוע ליודעי חן, וזה לך האות כדי שתתחזק במלחמה, וכן הוא אומר (תהלים ל"ז) "צופה רשע לצדיק וגו' ה' לא יעזבנו בידו", ואמרו ז"ל (קידושין ל' ב) שהכתוב מדבר על יצר הרע שהוא מתגבר על האדם וה' עוזרו ומצילו מידו:

"להלחם וגו' להושיע וגו'". פירוש "להלחם וגו'" לאבד אויביכם, ואומרו "להושיע וגו'" פירוש שלא ימות מבני ישראל אחד במלחמה, וזה הוא עיקר הנס שתהיה המלחמה כבדה באויביהם ולא יפקד אחד מבני ישראל, ואולי כי לזה נתכוון במה שאמר בתחילת הכתוב "ה' אלהיכם" הזכיר הרחמים והדין, רחמים להושיע ישראל, דין לאבד אויביהם, וזולת זה היה די באומרו כי אלהיכם הולך:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


צח.

[ כי תצא למלחמה .] (סוטה מד) אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, במלחמת מצוה; אבל במלחמת חובה, הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. (כשישראל העושים רצונו של מקום, כל העכו"ם נעשים כסוס אחד, שנאמר (שמות טו) סוס ורוכבו רמה בים , וכי סוס אחד היה!) מתניתין.

כי תצא למלחמה על אויבך . במלחמת הרשות הכתוב מדבר.

על אויבך . כנגד אויבך אתה נלחם.

צט.

וראית סוס רכב . מה הם יוצאים אליך בסוס ורכב, אף אתה צא אליהם (בעם רב) [בסוס ורכב.

סוס ורכב . וכי סוס אחד הם, והלא כבר נאמר " עם רב "! אלא כשישראל העושים רצונו של מקום, כולם נעשים כסוס אחד].

לא תירא מהם, כי ה' א-להיך עמך, המעלך מארץ מצרים . מי שהעלך מארץ מצרים, הוא עומד לך בעת צרה.