◥

►

◄

ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

וָ/אֶתְפֹּשׂ֙ בִּ/שְׁנֵ֣י הַ/לֻּחֹ֔ת וָֽ/אַשְׁלִכֵ֔/ם מֵ/עַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑/י וָ/אֲשַׁבְּרֵ֖/ם לְ/עֵינֵי/כֶֽם׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲחַדִית בִּתְרֵין לוּחַיָּא וּרְמֵיתִנּוּן מֵעַל תַּרְתֵּין יְדָי וְתַבַּרְתִנּוּן לְעֵינֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲחָדַת בִּתְרֵין לוּחַיָא וּטְלַקְתִּינוּן מֵעִלַוֵי תַּרְתֵּין יְדָי וּתְבַרְתִּינוּן וְאַתּוּן חַמְיַין כַּד לוּחַיָא מִיתְבְּרִין וְאַתְוָותָא פָּרְחִין:

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ואשברם: כי לא עצרתי כח, כמו שפרשתי בפרשת כי תשא:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

וטעם "ואתפש בשני הלוחות" - גם זה מן התוכחות יאמר היה עונכם גדול מנשוא עד כי בראותי אתכם משחקים לפני העגל לא יכלתי להתאפק ושברתי הלוחות והוצרך להזכיר זה בעבור שירצה להודיעם ענין הלוחות השניות כאשר יפרש ויתכן שירמוז עוד לטובה שעשה עמהם כי סכן בנפשו לשבור לוחות האלהים לטובתם כאשר אמרו רבותינו (שמו"ר מג א) מוטב תדון בפנויה ולא באשת איש

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ואתפוש בשני הלחות ואשליכם מעל שתי ידי. כתב הרמב"ן לפרש שירמוז לטובה שעשה עמהם כי סכן בנפשו לשבר לוחות האלהים לטובתם, כמו שאמרו רז"ל מוטב שתדון כפנויה ולא כאשת איש.

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ואתפש בשני וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לתופשם והלא בידו היו. ואולי כשלא חטאו ישראל היו הלוחות גבוהות על יד משה ולא היתה ידו משגת לקחת אותם, וכמו שדקדק לומר בפסוק שלפני זה ושני הלוחות על שתי ידי ולא אמר בשתי ידי או בידי, אלא נתכוון לומר שלא היו בידיו ממש אלא גבוהות למעלה מידיו והיו נושאות עצמן, ואחר שראה העגל הוסר כח קדושתם והוצרך לתופשם בידו:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ואשלכם. חסר י' שפרתו י' הדברות מהם:

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים ט יז.

לוחות הברית המרחפים

(דברים ט טו): "וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר, וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי".

(דברים ט טז): "וָאֵרֶא, וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לה' אֱלֹהֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶתְכֶם".

(דברים ט יז): "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת, וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי , וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם".

הפסוקים מתארים את משה רבנו יורד מההר עם לוחות הברית, רואה את עגל הזהב, ושובר את הלוחות.

אולם לשון הפסוקים מעוררת תמיהות:

מדוע בפסוק טו נאמר שהלוחות היו על ידי משה ולא בידי משה?
מדוע בפסוק יז נאמר שמשה תפש את הלוחות כדי להשליך אותם - וכי לא היו בידיו קודם?!
מדוע בסוף פסוק יז נאמר שמשה השליך את הלוחות מעל ידיו ולא מידיו ?

נראה שהפסוקים רומזים, שלוחות הברית היו מרחפים באויר! משה לא היה צריך להחזיק אותם בידיו - הם ריחפו מעל ידיו, וכדי להשליכם - היה צריך לתפוש בהם ולהשליך אותם מעל ידיו.

והנמשל: התורה הראשונה שקיבלנו בסיני היתה קלה ו"מרחפת". לא היה דרוש כל מאמץ כדי "להחזיק" אותה - כל מה שהיינו צריכים זה קצת סבלנות לחכות שהיא תרד אלינו משמיים. כיוון שלא היתה לנו סבלנות ועשינו עגל מזהב, התורה הזאת נשברה, וקיבלנו תורה אחרת - תורה שצריך לפסל באבן ולשים בארון עץ מעשה ידי אדם, (דברים י א): "בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְּךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה, וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ", תורה עם הרבה יותר חוקים ופרטים (ראו שמות לד) .

מקורות ופירושים נוספים

שבירת הלוחות / יעקב אבי ברוך טירקל, עלון מכללת שערי משפט, פרשת עקב ה'תשס"א .

" "ואפן וארד מן ההר - כבר פירשתי במקומו (שם שם יא) כי קודם שירד מן ההר התפלל עליהם ובתפלתו נאמר (שם שם יד) וינחם ה' על הרעה. אבל לא הזכיר זה עתה, מפני שהוא רוצה להסדיר להם עתה הטורח הגדול והעמל שטרח עליהם, כי הביאו אותו לשבור הלוחות ולהתנפל עליהם ארבעים יום וארבעים לילה ולהתפלל גם על אהרן, כי התאנף השם עליו מאד. ואחרי כן (פסוקים כה-כט) יזכיר התפלה הראשונה שחלה את פני ה' אלהיו טרם רדתו שלא ישמידם " ( רמב"ן על פסוק טו ) .

"וטעם ואתפש בשני הלוחות - גם זה מן התוכחות, יאמר היה עונכם גדול מנשוא עד כי בראותי אתכם משחקים לפני העגל לא יכלתי להתאפק ושברתי הלוחות. והוצרך להזכיר זה בעבור שירצה להודיעם ענין הלוחות השניות כאשר יפרש. ויתכן שירמוז עוד לטובה שעשה עמהם, כי סכן בנפשו לשבור לוחות האלהים לטובתם כאשר אמרו רבותינו (שמו"ר מג א) מוטב תדון בפנויה ולא באשת איש" ( רמב"ן על פסוק יז ) .

תגובות

ומדוע קראת ללוחות "מרחפים"

הלוחות לא ריחפו זו אגדה של רבני חזל

הלא את ארון הברית אשר בו נמצאים לוחות האבן יש לשאת במוטות כאשר נשאו הלוים

דברים י ח: "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יהוה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה לַעֲמֹד לִפְנֵי יהוה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"

שמואל ב ו יג: "וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יהוה שִׁשָּׁה צְעָדִים ------------- וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא"

דברי הימים א טו ב: "אָז אָמַר דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כִּי אִם הַלְוִיִּם כִּי בָם בָּחַר יהוה לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן יהוה וּלְשָׁרְתוֹ עַד עוֹלָם"

-- DAIAN SHEM, 2018-07-01 21:12:06

הפסוקים שהבאת מתייחסים ללוחות השניים.

-- Erel Segal-Halevi, 2018-07-01 21:27:41

וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי

משה נשא את הלוחות על שתי ידיו

מדובר על לוחות אבן כבדים שאוחזים מלמטה

ולא דף נייר שהיד אוחזת מלמעלה וגם אם משקל הלוחות היה כדף נייר הלא יש לאחוז למען לא יפלו מטה

לאמור כי הלוחות לא ריחפו

-- DAIAN SHEM, 2018-07-03 04:49:59