מ"ג דברים ט יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲחַדִית בִּתְרֵין לוּחַיָּא וּרְמֵיתִנּוּן מֵעַל תַּרְתֵּין יְדָי וְתַבַּרְתִנּוּן לְעֵינֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲחָדַת בִּתְרֵין לוּחַיָא וּטְלַקְתִּינוּן מֵעִלַוֵי תַּרְתֵּין יְדָי וּתְבַרְתִּינוּן וְאַתּוּן חַמְיַין כַּד לוּחַיָא מִיתְבְּרִין וְאַתְוָותָא פָּרְחִין:

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואשברם: כי לא עצרתי כח, כמו שפרשתי בפרשת כי תשא:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם "ואתפש בשני הלוחות" - גם זה מן התוכחות יאמר היה עונכם גדול מנשוא עד כי בראותי אתכם משחקים לפני העגל לא יכלתי להתאפק ושברתי הלוחות והוצרך להזכיר זה בעבור שירצה להודיעם ענין הלוחות השניות כאשר יפרש ויתכן שירמוז עוד לטובה שעשה עמהם כי סכן בנפשו לשבור לוחות האלהים לטובתם כאשר אמרו רבותינו (שמו"ר מג א) מוטב תדון בפנויה ולא באשת איש

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואתפוש בשני הלחות ואשליכם מעל שתי ידי. כתב הרמב"ן לפרש שירמוז לטובה שעשה עמהם כי סכן בנפשו לשבר לוחות האלהים לטובתם, כמו שאמרו רז"ל מוטב שתדון כפנויה ולא כאשת איש.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואתפש בשני וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לתופשם והלא בידו היו. ואולי כשלא חטאו ישראל היו הלוחות גבוהות על יד משה ולא היתה ידו משגת לקחת אותם, וכמו שדקדק לומר בפסוק שלפני זה ושני הלוחות על שתי ידי ולא אמר בשתי ידי או בידי, אלא נתכוון לומר שלא היו בידיו ממש אלא גבוהות למעלה מידיו והיו נושאות עצמן, ואחר שראה העגל הוסר כח קדושתם והוצרך לתופשם בידו:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואשלכם. חסר י' שפרתו י' הדברות מהם:

<< · מ"ג דברים · ט · יז · >>