קטגוריה:בראשית לה יא
נוסח המקרא
ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו
וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ.
וַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃
וַ/יֹּאמֶר֩ ל֨/וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּ/רְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּ/קְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑/ךָּ וּ/מְלָכִ֖ים מֵ/חֲלָצֶ֥י/ךָ יֵצֵֽאוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ אֲנָא אֵל שַׁדַּי פּוּשׁ וּסְגִי עַם וְכִנְשָׁת שִׁבְטִין יְהוֹן מִנָּךְ וּמַלְכִין דְּשָׁלְטִין בְּעַמְמַיָּא מִנָּךְ יִפְּקוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ אֲנָא אֵל שַׁדַי פּוּשׁ וּסְגִי עַם קַדִישׁ וְכִינְשַׁן נְבִיאִין וְכַהֲנִין יְהוֹן מִבְּנָךְ דְאוֹלֵידְתָּא וּתְרֵין מַלְכִין תּוּב מִינָךְ יִפְקוּן: |
רש"י
"פרה ורבה" - על שם שעדיין לא נולד בנימין ואע"פ שכבר נתעברה ממנו
"גוי" - בנימין
"גוים" - (ב"ר) מנשה ואפרים שעתידים לצאת מיוסף והם במנין השבטים
"ומלכים" - (ב"ר) שאול ואיש בשת שהיו משבט בנימין שעדיין לא נולדו (ופסוק זה דרשו אבנר כשהמליך איש בושת ואף השבטים דרשוהו וקרבו בנימין דכתיב (שופטים כא) איש ממנו לא יתן את בתו לבנימין לאשה וחזרו ואמרו אלמלא הי' עולה מן השבטים לא היה הקב"ה אומר ליעקב ומלכים מחלציך יצאו)
"גוי וקהל גוים" - שגוים עתידים בניו ליעשות כמנין הגוים שהם ע' אומות וכן כל הסנהדרין שבעים ד"א שעתידים בניו להקריב בשעת איסור הבמות כגוים בימי אליהו (ברש"י ישן)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פְּרֵה וּרְבֵה – עַל שֵׁם שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ (ב"ר פב,ד).
גּוֹי – בִּנְיָמִין.
גּוֹיִם – מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִיּוֹסֵף, וְהֵם בְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים.
וּמְלָכִים – שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד (שם). [וּפָסוּק זֶה דְּרָשׁוֹ אַבְנֵר כְּשֶׁהִמְלִיךְ אִישׁ בֹּשֶׁת. וְאַף הַשְּׁבָטִים דְּרָשׁוּהוּ וְקֵרְבוּ בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב: "אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִתֵּן אֶת בִּתּוֹ לְבִנְיָמִין לְאִשָּׁה" (שופטים כא,א), וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ: אִלְמָלֵא הָיָה עוֹלֶה מִן הַשְּׁבָטִים, לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְיַעֲקֹב: "וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (ב"ר שם; תנחומא ישן כט).
גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם – שֶׁגּוֹיִם עֲתִידִים בָּנָיו לְהֵעָשׂוֹת, כְּמִנְיַן הַגּוֹיִם, שֶׁהֵם שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְכֵן כָּל הַסַּנְהֶדְרִין שִׁבְעִים (תנחומא ישן ל). דָּבָר אַחֵר: שֶׁעֲתִידִים בָּנָיו לְהַקְרִיב בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת כַּגּוֹיִם, בִּימֵי אֵלִיָּהוּ (תנחומא ישן שם; ב"ר שם,ה).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" פרה ורבה" ולא תדאג שיכלה זרעך גם כשיהי' הזרע בלתי הגון לפיכך לא תחדל מלפרות ולרבות על הפך עצת רבי ישמעאל וזה כי בהיותי אל שדי בלתי צריך לנושא מוכן אעשה מה שאמרתי עכ"פ גם בלתי נושא מוכן:
" ומלכים מחלציך יצאו" אנשים הגונים למלכות:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
אני אל שדי פרה ורבה, ולא 'פרו ורבו'; האיש מצווה על פריה ורביה [ואין האשה מצווה על פריה ורביה]:
פרה ורבה וגו'. ראובן כבר מבחוץ, שמעון כבר הוא מבחוץ, ובנימין כבר יצא מחלציו ועדיין הוא במעי אמו! אלא גוי זה בנימין, וקהל גוים זה אפרים ומנשה; ומלכים מחלציך יצאו, זה ירבעם ויהוא. רבנן אמרין: אפשר אבנר אדם צדיק חולק על מלכות בית דוד? אלא מדרש דרש והמליך את איש בושת; הדא הוא דכתיב: ומלכים מחלציך יצאו, זה שאול ואיש בושת. ומה ראו לרחק ולקרב[1]? מקרא קראו ורחקו, מקרא קראו וקרבו. מקרא קראו ורחקו, "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"; מקרא קראו וקרבו, גוי וקהל גוים יהיה ממך.
עתידין בניך ליעשות כקהל עמים: מה קהל עמים מקריבין בשעת איסור במה, אף בניך מקריבין בשעת איסור במה. ר' יוחנן מייתי לה מן הדא: "ויקח אליהו שתים עשרה אבנים וגו' ישראל יהיה שמך", שמשעה שנתן לו השם הזה נאמר לו: גוי וקהל גוים יהיה ממך. ואית דמייתין לה מהכא: "עמים הר יקראו", משיעשו בניך כעמים, להרו של זבולון יקראו, "שם יזבחו". איסור במה אין כתיב כאן אלא "זבחי צדק", עושה עמהם צדקה ומקבל את קרבנם.
גוי וקהל גוים, לחייב על כל שבט ושבט, דברי ר' שמעון; ר' יהודה אומר: לחייב על כל קהל וקהל.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
גוי וקהל גוים יהיה ממך. בגימטריא ירבעם ויהוא:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה יא.
גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ
(אילן סנדובסקי)
גּוֹי - זה עם, כת, משפחה, קבוצה גדולה של אנשים שיש ביניהם קשר אתני ותרבותי. (ויקימילון)
קְהַל גּוֹיִם - זה מספר עמים.
אלוהים נתן את הברכה הזאת לאברם כאשר שמו שונה לאברהם: "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם, וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (ביאור:בראשית יז ו).
עכשו אלוהים חוזר ונותן את הברכה הזאת ליעקב כאשר שמו שונה לישראל: "פְּרֵה וּרְבֵה, גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ".
"הברכה" לאברם וליעקב התקימה, ובני אברם ובני יעקב התפצלו לכתות ועמים רבים.
קשה להבין מה אלוהים ראה לברך את יעקב (ואת אברם) בברכה: שזרעו יתפצל לגויים נפרדים, כל קבוצה תקים לעצמה מלך ושליט, וכתוצאה מזה הקבוצות האלה ילחמו עד חורמה אחד בשני.
ההיסטוריה מאז עד היום מראה שבאמת זה מה שקרה לבני אברהם:
- העם התפצל לעמים, שבטים, מלכויות, עדות, כתות, מפלגות, דעות.
- התחרות בין הקבוצות הביאה להצלחה וקידום.
- האסונות שבאו על חלק מהעם לימדו את האחרים לחזור לדרך אלוהים.
- הסיכוים להשרדות של בני ישראל גדלה כאשר העם מפוצל לקבוצות שונות הפועלות בצורה שונה או מנוגדת, ולכל אחת יש את המלך שלה.
- כך תורת אלוהים התפזרה בכל העולם להרבה עמים.
ניתן להבין שאלוהים ברך את עצמו שחוקיו ותורתו יצליחו בעולם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ בפילגש בגבעה
דפים בקטגוריה "בראשית לה יא"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.