כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): |
קַבִּילוּ יָת חוּשְׁבַּן בְּנֵי קְהָת מִגּוֹ בְּנֵי לֵוִי לְזַרְעֲיָתְהוֹן לְבֵית אֲבָהָתְהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): |
קַבִּילוּ יַת חוּשְׁבַּן בְּנֵי קְהָת מִגוֹ בְנֵי לֵוִי לִגְנִיסַתְהוֹן לְבֵית אַבְהַתְהוֹן: |
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נשא את ראש וגו'" - מנה מהם את הראויין לעבודת משא והם מבן שלשים ועד בן חמשים שנה והפחות משלשים לא נתמלא כחו מכאן אמרו בן שלשים לכח והיותר על בן חמשים כחו מכחיש מעתה
[א] מנה מהם [הראויין] לכך כו'. דאם לא כן, הרי כבר נמנו הלוים (לעיל ג, לט), ולמה מנאן שנית, אלא שימנה מהם כמה ראוים לעבודה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ וְגוֹמֵר – מְנֵה מֵהֶם אֶת הָרְאוּיִין לַעֲבוֹדַת מַשָּׂא, וְהֵם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה. וְהַפָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים – לֹא נִתְמַלֵּא כֹּחוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ: "בֶּן שְׁלֹשִׁים לְכֹחַ" (
אבות ה,כא); וְהַיּוֹתֵר עַל בֶּן חֲמִשִּׁים, כֹּחוֹ מַכְחִישׁ מֵעַתָּה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ב) "
נשא את ראש בני קהת", לפי הסדר הי"ל להתחיל מגרשון כמו במנין הקודם רק מפני שמנין זה הי' לענין עבודתם בקדש ואז נבחרו בני קהת לשאת את הארון וכלי הקדש שהם האיברים הפנימים הקדומים לפי מעלתם, ועז"א נשא ר"ל שהם ראוי לנשיאת ראש מתוך יתר בני לוי, וכבר בארתי שכ"מ שעלה במנין ממטה למעלה אמר למשפחותם לבית אבותם וזה היה ההבדל בין מנין זה למנין בני לוי הקודם שירד מלמעלה למטה וע"כ אמר שם לבית אבותם למשפחותם, לבד אצל בני גרשון [לקמן כ"ב] שינה בזה מטעם שיתבאר שם. ובבני גרשון ובני מררי אמר למשפחותם תפקוד אותם ופה לא אמר תפקדם, כי לא פקד את כל בני קהת שיצאו מהם משה ואהרן ובניו כנ"ל:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
נשא את ראש בני קהת. לפי מה שהעלינו בפרשת כי תשא כי על ידי נתינת הכופר הוא נשיאת ראש להם ולזה אמר הכתוב במספרם כי תשא מה שאין כן הלוים שלא נתנו כופר במספרם אמר פקוד את בני לוי, אם כן למה שינה הכתוב את לשונו בלוים עצמן וחזר לומר נשא ולא פקוד. ונראה כי לצד שנתן ה' להם עבודה פנימית לשאת ארון ושלחן לזה יחס להם לשון נשיאות ראש בערך גרשון ומררי שיהיו הם מעולים מהם, והגם שגרשון הוא בכור לוי, קהת בחר לו יה כי ממנו יצא אור לעולם משה ואהרן, ושורת הדין שענף זה ישא ארון התורה אשר שם משה שיצא מקהת, ודקדק לומר מתוך בני לוי, מטעם שאמרנו לצד שהוא אמצעי בין גרשון ובין מררי ויתיחס אליו תוך: