המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"בערמם" - בדבר הערמה אשר חשבו לעשות לזולת בזה עצמה לוכד אותם ויפול בשחת יפעל
"ועצת נפתלים" - עצת העקשים נעשית במהרה כי תשוב על עצמם והוא ענין מליצה לומר הואיל והוא ייעצה ואליו תשוב א"כ נעשית במהירות רב כי האדם קרוב אל עצמו ואין לעצה מרחק ללכת
"לוכד חכמים בערמם", שעת יבחרו החכמים ערמה ותחבולה להרע לחבריהם, לא יפר את עצתם, רק יסבב בהשגחתו שהאמצעיים שהכינו בעצתם להרע הם עצמם יהיו סבה לשיגיע ההפך, כמו שהיה באחי יוסף שהאמצעיים שהכינו שלא יעלה יוסף לגדולה על ידי שמכרוהו לעבד, הגם שלפי הטבע היה מחויב שיצא מזה התכלית הנרצה כי העבד א"א שיצליח וימשול, סבב ה' בהשגחתו שזה עצמו היה הסבה להצלחתו ולגדולתו עד שהיו אחיו לו לעבדים, ובאופן זה "לוכד את החכמים עם ערמם" ותחבולותם שבזה בעצמם ילכדו, ואז " עצת נפתלים נמהרה", אז ימהר ה' את עצתם ולא יפר אותה, כמו שהיה ביוסף שלא בטל ה' עצתם רק הסכים עמהם שימכר יוסף לעבד, יען שעצתם זאת היתה נכונה מאת ה' שעי"ז יעלה לגדולה ואחיו ישתחוו לו:
