מ"ג איוב ה יג


<< · מ"ג איוב · ה · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעׇרְמָ֑ם
  וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נמהרה" - כל העצה העשויה במהירות היא סכלות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בערמם" - בדבר הערמה אשר חשבו לעשות לזולת בזה עצמה לוכד אותם ויפול בשחת יפעל

"ועצת נפתלים" - עצת העקשים נעשית במהרה כי תשוב על עצמם והוא ענין מליצה לומר הואיל והוא ייעצה ואליו תשוב א"כ נעשית במהירות רב כי האדם קרוב אל עצמו ואין לעצה מרחק ללכת 

מצודת ציון

"נפתלים" - עקשים כמו אין בהם נפתל (משלי ח)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לוכד חכמים בערמם", שעת יבחרו החכמים ערמה ותחבולה להרע לחבריהם, לא יפר את עצתם, רק יסבב בהשגחתו שהאמצעיים שהכינו בעצתם להרע הם עצמם יהיו סבה לשיגיע ההפך, כמו שהיה באחי יוסף שהאמצעיים שהכינו שלא יעלה יוסף לגדולה על ידי שמכרוהו לעבד, הגם שלפי הטבע היה מחויב שיצא מזה התכלית הנרצה כי העבד א"א שיצליח וימשול, סבב ה' בהשגחתו שזה עצמו היה הסבה להצלחתו ולגדולתו עד שהיו אחיו לו לעבדים, ובאופן זה "לוכד את החכמים עם ערמם" ותחבולותם שבזה בעצמם ילכדו, ואז " עצת נפתלים נמהרה", אז ימהר ה' את עצתם ולא יפר אותה, כמו שהיה ביוסף שלא בטל ה' עצתם רק הסכים עמהם שימכר יוסף לעבד, יען שעצתם זאת היתה נכונה מאת ה' שעי"ז יעלה לגדולה ואחיו ישתחוו לו:

 

<< · מ"ג איוב · ה · יג · >>