רש"י על איוב ה
<< · רש"י על איוב · ה · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"קרא נא" - ע"כ דבר הנבואה מכאן ואילך חוזר לתוכחתו צעק הרבה מי יענך
"ואל מי מקדושים" - הגוזרים זאת עליך
"תפנה" - להלחם אתופסוק ב (כל הפסוק)
"כי לאויל וגו'" - לאויל כמותך יהרג כעסו שאלו היית שותק שמ' תשוב מדת הרחמים עליך
"קנאה" - היא כעס וחימה כמו (דברים לב) הם קנאוניפסוק ד (כל הפסוק)
"ירחקו בניו" - זו היא קללה שקיללתיו
"וידכאו" - בדגש הוא ידוכאו ואם הוא נקוד רפי משמש ידכאו אחריםפסוק ה (כל הפסוק)
"אשר קצירו" - של רשע
"רעב יאכל" - כי ימות רשע יבואו הרעבים שקיצץ בחייו וישתלמו גזילותיו מנכסיו
"ואל מצנים יקחהו" - כמו ויקחו אליך (שמות כה) כלומר לצורך העני הנושע מצינים וכלי זיין של רשע זה יקחהו השופט הממונה לכך
"ושאף" - ובלע איש איש מן הצמים שגזל בחייו
"חילם" - ממונם שגזל זה בחייופסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"כי אדם לעמל יולד" - כי אי אפשר שלא יחטא ויקבל עמל בחטאו לקבל פורענותו ואינו כבני רשף שהם מלאכים ורוחות שהם יגביהו עוף ואינם מן התחתונים (יגביהו לעוף ולהיות מן התחתונים סא"א) לשלוט בם שטן ויצה"ר
"רשף" - כמו רשפי קשת (תהלים עו) כשהחץ מעופפת נקרא רשפי ל' עוף (סא"א)פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"הנותן מטר על פני ארץ" - ארץ ישראל
"ושולח מים על פני חוצות" - ע"י שליח לשאר ארצותפסוק יא (כל הפסוק)
"לשום שפלים למרום" - הוא נותן את המטר והוא מפר מחשבות ערומים שמדמין להפקיע שערים ולקנות שדות העניים במעט תבואה
"(קודרים" - שקומטים פנים ברעב)פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"ויושע" - את הנכשלים
"מחרב" - ומאיזה חרב מפיהם שהיו סבורים לבולעם ומתאוים להשמידם
"ומיד חזק" - יושיע אביוןפסוק טז (כל הפסוק)
"ועולתה" - העלילה והרשעה כמו (תהלים סד) יחפשו עולות עלילות
"קפצה" - סגרה כמו לא תקפוץפסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"אבני השדה" - מין אדם הן
"וחית השדה" - שנקרא גרוש"ה בלע"ז וזו היא חית השדה ממש ובלשון משנה תורת כהנים נקראים אדני השדה
"השלמה לך" - יהיה לה שלום עמך