צדקת הצדיק/צז
[צז] תיקון למז"ל למוציא זרעו לבטלה הוא עסק התורה, כמ"ש (קידושין ל, ב): "בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין". ואמרינו ב(סוכה נב, א): הקב"ה קראו "רע", והיינו בעון דדור המבול, דהיינו מז"ל. [ואמרינן ב(קידושין יג, א) דלא נגזר על דגים שבים. היינו תלמידי־חכמים, כמ"ש במק"א כמו שכתבתי במקומות אחרים על פסוק "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כח)], וכמ"ש בזוהר בראשית (נז א). ובר"פ ובריש פרק כל היד (נדה) דנקרא "רע", זה היצ"ר ברא הקב"ה, וכמ"ש: "וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי" (מיכה ד, ו).
ולכן ימצא זה גם בחלום, שדבר זה ניכר שאינו מפעולת אדם. ותבלין הוא למתק המאכל, היינו: להפך הרע לטוב מאוד, כמשז"ל (בב"ר פ' ט): זה יצר־הרע, שעל־ידי דברי־תורה נמתק. ובזוהר בראשית ונח, דלית מסאבא כמוהו. והנה אמרינן פ"ב דברכות (טז.) דדברי־תורה מעלין מטומאה לטהרה. ומ"ש ומה שכתוב בזוהר נח (סב א) דאין מועיל תשובה. הוא עד"ש על דרך שאמרו (ר"ה יח.): "בזבח אין מתכפר, אבל מתכפר בתורה", הכי נמי כן, וכמשז"ל שילהי (חגיגה כז, א): "ת"ח אין אור של גיהנם שולט". גיהנם גם כן נקרא "רע", כמ"ש (ברכות סא.) על פסוק :לֹא יִנָּקֶה רָּע" (משלי יא, כא), והיינו כמ"ש בעירובין (יט.) שהכל יורד לה על עסקי הינם[1], היינו: שמירת הברית. וז"ש גם כן (בבא בתרא טז, א) "בראת גיהנם", שגם כן ה' יתברך בראו, כמו יצר־הרע, [ואמרינן שם גם כן "בראת צדיקים", "צדיק" בכל מקום – שומר הברית, גם הוא מתחלת בריאה, כמ"ש באות שלפני זה, כי ישנו גם ברשעים ובאומות עכו"ם]. ועל זה נאמר: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי (תהלים כג, ד)". "רע" הוא דרגא הנזכרת, ו"אתה" – פירוש: על־ידי שבראת:
- ^ ותו ליכא? והאיכא גיהנם! גיא שעמוקה בגיהנם, שהכל יורד לה על עסקי הנם.