פתיחת התפריט הראשי

לא יכנוס בבית הכנסת יחידי, בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה ומסוכנים ממזיקים, ולפיכך צריכים להמתין אחד על חבירו (תוספות שם ב. ד"ה מברך). ובהמתנה סגי כמו שאמרו שם מ"ג ב' דלשנים אין מזיק, וכן איתא שם ג' ב' דבתרי ליכא, ולכך שישאר אחד די, כמו שאמרו שם ה' ב' שנים שנכנסו כו'. וע"ש ו' א' תוספות ד"ה המתפלל. ויעויין שם שסיימו ולכך בלילה כו'. משמע דבלילה גם בבית הכנסת דילן שבעיר יש לחוש, וכן משמע ממה שכתבו בד"ה מברך הנ"ל אבל כו' אלא בלילה.

אבל צריך עיון, דהא יראו עינינו נתקן רק בלילה, ומלשון דוקא כו' משמע דבבית הכנסת דילן אין צריך לומר יראו עינינו. וצריך עיון. ברי"ף אהא דשנים שנכנסו כו' משמע גם בזמנם דוקא בלילה. ויש לפרש דברי התוספות ד"ה המתפלל הנ"ל, קאי בזמנם. ולפי זה יש להגיה בתוספות ד"ה מברך הנ"ל דצריך לומר אחר תיבת המזיקים "בלילה", ותיבת אלא בלילה טעות סופר. ודחוק. ועיין באורח חים סימן צ' סעיף ט"ו יל"ע. ונראה דסבירא ליה דיתבלבל שייך גם בעיר כמ"ש בתלמידי רבינו יונה, וגם זה דוקא בלילה. אך על היש אומרים שברמ"א נרשם תלמידי רבינו יונה, מבואר דלתלמידי רבינו יונה הוא הדין ביום, וכן כתב בית יוסף לדבריהם.

אך לא ידעתי מנא להו, ויש לומר תלמידי רבינו יונה קאי על דברי הרי"ף דמיירי בלילה. ועיין בטור מה שכתב ויש אומרים דאף בשלנו כו'. לכאורה הך יש אומרים תלמידי רבינו יונה וכמ"ש. אך ממה שכתב בדיעה ראשונה בשדות אף ביום נראה דזהו דעת תלמידי רבינו יונה, והיש אומרים הוא דברי הרי"ף וסבירא ליה דקאי אשלנו, וכן משמע בבית יוסף ע"ש. אבל צריך עיון, דהא הרי"ף אין מחלק וגם בשדה דוקא בלילה. ולכן נראה טפי דהיש אומרים דעת תוספות, כנראה מדבריהם שלפנינו. ולפי זה בבית הכנסת שלנו בלילה אם יש חשש מזיקין תליא בפלוגתא. ובשלהם משמע אף ביום יש חשש. וצריך עיון דהא יראו עינינו תקנו רק בלילה. ועיין בטור שולחן ערוך סימן רל"ו טעם אחר דהוא במקום תפילת ערבית דגם כשכולם ביחד יראים (או דמקומן שאני כמש"ל ג' ב', או משום חיות ולסטים, עיין בירושלמי ריש פרקין, ועיין פסחים ב' א', ובתוספות ויומא כ"א א').

אך דברי תוספות שכתבו טעם להמתין צריך עיון. גם בשולחן ערוך סימן צ' שכתב משום בלבול ולא זכר מזיקין צריך עיון קצת). אמנם באמת לא מצינו איסור ליכנס יחידי בבית שבשדה ביום או שבעיר בלילה (רק לישן יחידי), וכן ממה שאמרו ג' ב' בחורבא בדברא משמע דוקא חורבא, ובית הכנסת אינו חורבה כמש"ל דגם בי תבנא וציבי סגי (רק בשדה בלילה יש לומר חשש כמ"ש פסחים ב' א' ע"ש בתוספות). ועיין או"ח סימן ג' סי"א בהג"ה גם לענין בית הכיסא חלוק בין בשדה לבעיר. ויש לומר גם בית הכסא לא מקרי חורבה, דהוא לתשמיש אדם. ויש לומר שאני בית הכסא דשכיחי מזיקין, כמו שאמרו שילהי ברכות. אך יש לומר גם בית הכנסת, כמו שאמרו בבא קמא ס' ב' דמלאך המות מפקיד כליו: