שולחן ערוך אורח חיים צ טו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם נשאר אדם יחידי מתפלל בבית הכנסת שבשדות או אפילו בבית הכנסת שבעיר אם היא תפלת ערבית שמתפללים בלילה חייב חבירו להמתין לו עד שיסיים תפלתו כדי שלא יתבלבל בתפלתו. (ויש מחמירין אפילו ביום ובבית הכנסת שלנו שהם בעיר) (הטור ומרדכי בשם ר"י והר"י פרק קמא דברכות).

ואם מאריך בבקשות ותחנונים אינו חייב להמתין לו:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(כט) חייב חבירו להמתין:    וב"ח פסק בשם תר"י דאם נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים עמהם תפילתו אין חבירו חייב להמתין דמוכח' מילתא דאדעת' דהכי נכנס שאינו מפחד ע"כ ומ"מ משמע שר"י היה ממתין גם בכה"ג:

באר היטב

(כג) להמתין:    דוקא אם נכנסו בשוה אבל אם נכנס יחידי בשעה שלא יכול לסיים עמהם תפלתו אין חייב להמתין לו דכיון שרואה שלא יוכל לסיים עמהם ונכנס איגלאי מילתא שאינו מפחד אם נשאר יחידי. ב"ח. מיהו מדת חסידות הוא להמתין גם בכה"ג וכך כתב המרדכי בשם ר"י שהיה ממתין גם בכה"ג. ובבאר היטב אשר לפני קיצר במקום שהיה לו להאריך עיין שם.


משנה ברורה

(מח) להמתין - דוקא אם נכנסו בשוה אבל אם נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים עמהם תפלתו אין חייב להמתין לו דכיון שרואה שלא יוכל לסיים עמהם ונכנס איגלאי מילתא שאינו מפחד אם נשאר יחידי מיהו מדת חסידות הוא להמתין אף בכה"ג:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש