פר אחד/לח
פרק ל"ח
עריכהשהיתה בתו של יעקב יושבת אהלים ולא היתה יוצאת החוצה מה עשה שכם וכו'. מאמר זה סותר למאמר המדרש דיצאנית היתה והא גרמה לה, והוסיפו לומר דנאחזת מאמה דכאמה בתה. ולפי מאמר זה דל מהכא שום דופי ומה שהפכנו בזכות לאה דבעבור עשו היתה יושבת בפרשת דרכים, לפי מאמר זה הנה נכון. ומה שפי' במאמר זה קדמני מוה"ר ולא עוד אלא והם דברים אמתיים לפי סודן של דברים ראה דבריו כי נעמו. ומ"ש מעלת המגיה מר יאודה נר"ו הוא נכון הדבר, אך לא ראה מ"ש לעיל פל"ו שהוא לאידך גיסא יע"ש
ועוד שקלל את חרבם בל' יונית. עיין בספר ולע"א [ולא עוד אלא] מה שפירש, ולי הפעוט נראה דרצה לכלול בקללה על העתיד כדתנן בשבת פרק ו' משנה ד' וחכמים אומרים אינו אלא לגנאי וכתתו חרבותם וכו'.
שראה בני פלגשי אביו אוכלין בשר כשהן חיים. לפי המדרשים על כל אחיו היה, ולפי מאמר זה לא יכון עם האחרת דמזלזלין בבני השפחות דהוו תרתי דסתרי זכות וחובה.
ומפני החרם לא הגיד הדבר ליעקב. זה סותר מאמר אחר שאמרו באגדת בראשית פרק ס"ט, וע"ש בחידושי דכדי להורות שהנבואה ביד הקדוש ברוך הוא והנביאים אינן כלום העלים מיעקב מכירת יוסף, וכן עשה אפילו למשה דין בבנות צלפחד ולא משום החרם. ושמא הוא כההיא דלוי אטלע דהא והא גרמא ליה, דאגב חדא תרתי מצא השעה כדי להורות שהנבואה בידו יתברך ונתגלגל ע"י החרם, דהא אם היה רוצה הקדוש ברוך הוא לא היה משתתף עמהם והכל בידו, ונתרצה כדי להוציא לפועל מה שהיה רצונו להעלים הנבואה ממנו וברור. ומזה ראינו גם כן מפלאות תמים דעים גם ענוש לצדיק להעלים ממנו הנבואה להורות דאין בידו כלום, במקום שמצינו גדולתו שם מצינו ענותנותו וטובו הגדול דאינו עושה מדיליה שיתראה זה, אלא מוצא עילה וסיבה נורא עלילה על בני אדם, דכן יאמר ה' מה אעשה הטילו החרם ומוכרח אני להעלים ממנו, וזה כדי שילמוד האדם מדרכיו יתברך בכל המעשה אשר יעשה.
והקריבו עליו קרבן עולה על שגגתו. זה צריך ביאור דעולה על השגגה היכן מצינו. ושמא דכיון דיהונתן לא שמע בהשביע אביו כדגלו קרא אינו נכנס אפילו בסוג שוגג בפועל כי אם ע"ד דעולה בא על הרהור הלב דאבעי ליה לחשוב יהונתן כמו שהשביע אביו מסברתו לדון כך. ועיין חומת אנך בשמואל א' סס"י י"ד
ומנדין את הכותיים בסוד שם המפורש. עיין בחי' למסכת כותיים בסה"ק עיני כל חי.
ומ"ש ועוד הוסיפו עליהם חרם על חרם והוסיף עוד המלך כורש וקבע עליהם חרם עולם שנאמר ואלהא די שכן שמיה תמה. הדברים מגיעים למ"ש מהרשד"ם בחו"מ סס"י שס"א דנידוי מלך מאומות העולם אי מהני. ומ"ש הרב כסא אליהו ביו"ד סימן של"ד ובתשו' הגאונים בספר שערי צדק וכנסת הגדולה יו"ד סימן שס"ט הגהות ב"י אות ס' בשם תשו' מהר"י גאליקו כ"י. ועיין הרשב"א ח"ה סימן רמ"ד. וכבר רשמתי בזה בסה"ק תנופה חיים סדר בלק אות א', והכא זה הוא החידוש דהמלך הוסיף ולא היה הוא המטיל חרם, ונפק"מ דלית חשש דאם לא היה ברשות המלך לא הוה מהני הכא אית להו לתרוייהו ונתחזק החרם מכל הצדדים.