בראשית רבה סט
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
<< · בראשית רבה · סט · >>
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה סט עריכה
בראשית רבה פרשה סט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח
"והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' וגו'" רבי יוסי בר זמרא פתח (תהלים סג, ב): "כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים" ר"א בשם ר' יוסי בר זימרא "צמאה לך נפשי כמה לך" א"ר איבו ככמהות הללו שהן מצפין למים רבנן אמרי כשם שנפשי צמאה לך כן רמ"ח אברים שיש בי צמאים לך היכן "בארץ ציה ועיף בלי מים" (ג): "(על) כן בקודש חזיתיך" ע"כ בקדושה חזיתיך "לראות עוזך" זו פמליא שלך "וכבודך" "והנה ה' נצב עליו":
ב. [ עריכה ]
רבי חמא בר חנינא פתח (משלי כז, יז): "ברזל בברזל יחד" אמר רבי חמא בר חנינא אין סכין מתחדדת אלא בירך של חבירתה כך אין תלמיד חכם מתחדד אלא בחבירו "ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו" איש זה יעקב כיון שעמד אבינו יעקב איש יחד פני רעהו שנתייחדה עליו השכינה "והנה ה' נצב עליו":
ג. [ עריכה ]
א"ר אבהו משל לבן מלכים שהיה ישן על גבי עריסה והיו זבובים שוכנים עליו וכיון שבא מניקתו שחה עליו מניקתו וברחו מעליו כך בתחלה "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" כיון שנתגלה עליו הקדוש ברוך הוא ברחו מעליו.
ר' חייא רבה ור' ינאי חד אמר עליו על סולם וח"א עליו על יעקב מאן דאמר עליו על הסולם ניחא אלא למ"ד עליו על יעקב מי מתקיים עליו א"ר יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם (בראשית מא, א): "ופרעה חולם והנה עומד על היאור" אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם שנאמר "והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלהי אברהם":
רבי חנינא בשם רבי פנחס אמר שמנה עשרה פעמים מזכיר האבות בתורה וכנגד כן קבעו חכמים י"ח ברכות שבתפלה ואם יאמר לך אדם תשעה עשר הם אמור לו "והנה ה' נצב עליו" לית הוא מן המנין ואם יאמר לך אדם י"ז הם אמור לו (שם מח, טז) "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק" חד מנהון.
"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" רבי שמעון משום בר קפרא אמר קפלה כפינקס ונתנה תחת ראשו כאינש דאמר מן תחות רישא דידך ר"ה בשם ר"א אמר ובלבד שיהא נקבר עליה:
ה. [ עריכה ]
והיה זרעך כעפר (בראשית כח, יד), מה עפר הארץ אינו מתברך אלא במים, כך בניך אין מתברכין אלא בזכות התורה שנמשלה כמים, ומה עפר הארץ מבלה את כל כלי מתכות והוא קים לעולם, כך בניך מבלין את כל העולם והם קימים לעולם. ומה עפר עשוי דיש לכל, כך בניך עשוים דיש, הדא הוא דכתיב (ישעיה נא, כג): ושמתיה ביד מוגיך, מהו מוגיך אלין דממיגין מחתיך [נסח אחר: מכתיך] ומיסרין אותך ומתישין את כחך. אפלו כן לטובתך משקשקין וממרקין לך מן חוביך, כמה דתימא (תהלים סה, יא): ברביבים תמגגנה צמחה תברך. (ישעיה נא, ג): אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה, מה היו עושים להם, היו מרביצים אותן בפולטריות ומעבירין כרים עליהם. רבי עזריה בשם רבי אחא אמר היא סימן טוב, מה פלטירה זו מבלה את העוברים ואת השבים והיא קימת לעולם, כך בניך מבלים את כל אמות העולם והם קימים לעולם. (בראשית כח, יד): ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה, אמר רבי אבא בר כהנא את הוא תרעיא דימא, כמא דאת אמר (מיכה ב, יג): עלה הפרץ לפניהם, רבי יוסי בר חנינא אמר אף חלוקי יחזקאל הראה לו, והלוא לא פרש יחזקאל אלא מן המזרח למערב, בא ישעיה ופרש (ישעיה נד, ג): כי ימין ושמאול תפרצי וגו':
ו. [ עריכה ]
והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך (בראשית כח, טו), רבנן אמרי על הכל השיבו ועל הפרנסה לא השיבו. (בראשית כח, כ): אם יהיה אלהים עמדי, אמר לו הנה אנכי עמך. (בראשית כח, כ): ושמרני בדרך הזה, שנאמר: ושמרתיך בכל אשר תלך. (בראשית כח, כא): ושבתי בשלום אל בית אבי, והשבתיך אל האדמה הזאת. ועל הפרנסה לא השיבו, אמר רבי איסי אף על הפרנסה השיבו, שנאמר: כי לא אעזבך, ואין עזיבה אלא פרנסה, היך מה דאת אמר (תהלים לז, כה): ולא ראיתי צדיק נעזב וגו'.
וייקץ יעקב משנתו (בראשית כח, טז), רבי יוחנן אמר ממשנתו. (בראשית כח, טז): ויאמר אכן יש ה' במקום הזה, אכן השכינה שרויה במקום הזה, ולא הייתי יודע. (בראשית כח, יז): ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר הסלם הזה עומד בבאר שבע ושפועו מגיע עד בית המקדש, מה טעם ויצא יעקב מבאר שבע, ויחלם והנה סלם, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אמר רבי יהודה ברבי סימון הסלם הזה עומד בבית המקדש ושפועו מגיע עד בית אל, מה טעם, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, ויקרא שם המקום ההוא בית אל. אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים, אמר רב אחא עתיד השער הזה להפתח להרבה צדיקים כיוצא בך.
אמר רבי שמעון בן יוחאי אין בית המקדש של מעלן גבוה מבית המקדש של מטן, אלא שמונה עשרה מיל, מה טעם, וזה שער השמים, מנין וז"ה.
דבר אחר, מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב בית המקדש בנוי וחרב ובנוי, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, זה בנוי, היך מה דאת אמר (תהלים סח, לו): נורא אלהים ממקדשיך, ואין זה, הרי חרב, כמה דאת אמר (איכה ה, יז): על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. כי אם בית אלהים, בנוי ומשכלל לעתיד לבוא, כמה דאת אמר (תהלים קמז, יג): כי חזק בריחי שעריך.
וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן וגו' ויצק שמן על ראשה (בראשית כח, יח), שפע לו מן השמים כמלא פי הפך. (בראשית כח, יט): ואולם לוז, היא לוז שצובעין בה את התכלת, היא לוז שעלה סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה. היא לוז שלא שלט בה מלאך המות מעולם, הזקנים שבה מה עושין להם, כיון שהם זקנים הרבה מוציאין אותם חוץ לחומה והם מתים.
אמר רבי אבא בר כהנא, למה נקרא שמה לוז, כל מי שנכנס בה הטריף מצוות ומעשים טובים כלוז. ורבנן אמרי מה לוז אין לה פה, כך לא היה אדם יכול לעמד על פתחה של עיר.
אמר רבי סימון לוז היה עומד על פתחה של עיר. רבי אלעזר בשם רבי פנחס בר חמא אמר לוז היה עומד על פתחה של מערה והיה לוז חלול והיו נכנסין דרך הלוז למערה, דרך המערה לעיר, הדא הוא דכתיב (שופטים א, כד כה): ויראו השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד. ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל משפחתו שלחו. רבי ינאי ורבי ישמעאל עבד לה הפטרה, מה אם זה שלא הלך לא בידיו ולא ברגליו אלא על שהראה להם באצבע נצל מן הפרעניות, ישראל שעושים חסד עם גדוליהם בידיהם וברגליהם, על אחת כמה וכמה.
<< · בראשית רבה · סט · >>
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.