פר אחד/לט
פרק ט"ל
עריכהאיך אעזוב ארץ אבותי ומולדתי וארץ שכינתא הי"ל להקדים העיקר שכינתא קדמא ואתיא אך נראה דכונתו נסיון זקני היה זה לך לך אך היה מארץ טמאה לארץ קדושה ועתה עולם הפוך ראיתי ועיין בס' ןלע"א [ולא עוד אלא] אופן אחר.
נכנס עמהם במנין העלו למספר ע' וכשעלו ממצרים נכנס במספר עמם ועלו ס"ד לקיים אנכי ארד עמך ואנכי אעלך גם עלה. וזה רמז דוד המע"ה במזמור כ"ד אספרה דהיינו במספר להשלים שמך לאחיי בע' נפש שבטי י'ה וגם בתוך קהל אהללך בס"ד ומ"ש שמע יעקב טעות הניכר שהוא יוסף ובא לחדש דאע"ג דכבדו במה שיצא לקראתו בחיל גדול ובכבוד לא הועיל לו כדי לנכות שתכפר על יו"ד עבדיך יען זה ללמדך דאביו של אדם כמלכו כי זה כל האדם דמחוייב בדבר אפי' אביו הדיוט כ"ש יעקב בחיר שבאבות ומלך בא"י כאומרם ז"ל ולא עשה עדיפות כדי שתיהוי ליה כפרה.
ואין המלך יוצא לראת אדם מוה"ר ולע"א [ולא עוד אלא] הביא בנוסחתו ואין אדם יוצא לקראת אדם ואנה מצא נוסחא זו כי בכל הפוסקים ליתא.
שלי היא מערת המכפלה עמ"ש הרב ברך יצחק ס' חיי שרה והרב דובר משרים דרוש ז'.
והתיז את ראשו ונכנס לתוך מע"ה ואת גויתו שלחו לארץ אחוזתו להר שעיר מה עשה יצחק אחז בראשו של עשו וכו' השיבתו רוה"ק וגו' וזה רמוז בחזון עובדיה מחמס אחיך יעקב תכסך בושה דהיה שטר ובאת בטענת חמס וזה גרם לך ונכרת לעולם דנכרת גופו דהיינו ראשו במערה וגויתו בהר שעיר נכרת לעולם ולזה אמר אח"ך גמולך ישוב בראשי'ך דבא חושים בן דן והתיז את ראשו ויצחק אחז בראשו עד שהשיבה רוה"ק ובל יראה גאות ה'.