נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ־25 שנים, יהיה בעל הקרקע – המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

(ג)

אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על־ידי אחר על פי חוזה או רשיון – יראו את המחזיק כבעל הקרקע;

(1א)

בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך סעיף 22(2) לאותה פקודה, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור בסעיף 14(1) לפקודה האמורה – המדינה, או מי שהורשה לכך – הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם לסעיף 4 לפקודה האמורה – המדינה;

(2)

(בוטלה);

(3)

בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט – ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו־(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה;

”בעל שליטה“ – מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:

(1)

51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(2)

זכות להחזיק ב־51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;

(3)

זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;

(4)

זכות למנות מנהל;

והמונח שליטה יפורש לפי זה;

”גמר בניה“ – משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;

”המנהל“ – הנציב כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;

”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;

”הפרשי הצמדה וריבית“ – תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה –

”תוספת עליית המדד“ ו”סכום מתואם“ – (נמחקו);

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

”תקופה עודפת“ – (נמחקה);

לפי צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989, שיעור הריבית בהגדרה ”הפרשי הצמדה וריבית“ הוא 4% לשנה.

”חלקה“ – יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת – הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;

”חקלאי“ –

(1)

בעל משק חקלאי, תושב ישראל – לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו – אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;

(2)

חבר בני אדם – למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה – אשר 50% לפחות מהכנסתו ו־50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש־50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;

(3)

בהגדרה זו –

(א)

”הכנסה“ – הכנסה חייבת כמשמעותה בפקודה, באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר – למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ – עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה;

(ב)

”הכנסה מחקלאות“ – לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;

(ג)

”בעלי שליטה“ – המחזיקים ביחד באחד מאלה:

(1)

שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(2)

זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;

(3)

זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;

(4)

זכות למנות מנהל;

”ישוב ספר“ – (נמחקה);

”מבנה בתהליך בניה“ – (נמחקה);

”מושב“ – (נמחקה);

”מטעים“ – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;

”מלאי“ – (נמחקה);

”מלאי בתעשיה“ – (נמחקה);

”מלאי חקלאי“ – (נמחקה);

”מס“, ”מס רכוש“ – המס המוטל על פי חוק זה;

”מקרקעין“ – (נמחקה);

”נזק“ – (נמחקה);

”נזק מלחמה“ – (נמחקה);

”נזק עקיף“ – (נמחקה);

”נכס“ – (נמחקה);

”נכס המשמש בחקלאות“ – (נמחקה);

”ציוד“ – (נמחקה);

”קיבוץ“ – (נמחקה);

”קרוב“ של אדם – (נמחקה);

”קרקע“ –

(1)

קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;

(2)

(א)

קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ־30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב־1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;

(ב)

לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) ”20%“ ולא ”30%“;

(3)

קרקע שביום ד׳ בטבת התש״ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;

”קרקע חקלאית“ –

(1)

קרקע שבתכנית על פי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ב–1992, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים;

(2)

קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) (להלן – היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;

”המועד הקובע“ – מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;

”רכב“ – (נמחקה);

”רכב פרטי“, ”רכב מסחרי“ ו־”רכב עבודה“ – (נמחקו);

”מונית“, ”גרור“ ו־”נתמך“ – (נמחקו);

”שכירות מוגנת“ – (נמחקה);

”תקנות תכנון ובניה“ – תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;

”שנת מס“ – שנים עשר החדשים המתחילים ב־1 בינואר של כל שנה.

1א.

[תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א]

(בוטל).

פרק שני: הטלת מס

2.

מס רכוש [תיקון: תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״א]

(א)

מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.

(א1)

מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל־360:

(1)

קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;

(2)

מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;

(3)

בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.

(ב)

מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס.

2א.

קרן פיצויים [תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ט, תשנ״ט]

(א)

25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן – קרן פיצויים).

(ב)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.

(ג)

כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991.

3.

שיעור המס על קרקע [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשנ״ט]

מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

4.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א]

(בוטל).

5.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ח, תשל״ט־2, תשמ״א]

(בוטל).

5א.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א]

(בוטל).

5ב.

[תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״ח, תשל״ט־2, תשמ״א]

(בוטל).

6.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשל״ב]

(בוטל).

[תיקון: תשמ״א]

פרק שלישי: שוויה של קרקע

7.

[תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשל״ד־2, תשמ״א]

(בוטל).

7א.

[תיקון: תשל״ב, תשל״ד־2, תשל״ט־2, תשמ״א]

(בוטל).

8.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

9.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

9א.

[תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א]

(בוטל).

10.

[תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

10א.

[תיקון: תשכ״ד, תשל״ב]

(בוטל).

11.

שוויה של קרקע שעליה בנין [תיקון: תשל״ב, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ו]

שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור בפסקה (2) להגדרת ”קרקע“, הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב־1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן – שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

12.

שוויה של קרקע פנויה [תיקון: תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ו]

שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה־1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

13.

שוויים של מטעים שהם קרקע [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ז־2, תשל״ב, תשל״ו, [ק״ת שינוי סכומים], תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז]

(א)

שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור בפסקה (3) להגדרת ”קרקע“, הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.

(ב)

(בוטל).

13א.

שווי קרקע בבעלות ממושכת [תיקון: תשנ״ו]

(א)

יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה – היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.

(ב)

יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה.

(ד)

לענין סעיף זה –

(1)

יראו כיחיד אחד – בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה;

(2)

”קרקע“ – למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי.

(ה)

סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי סעיף 13.

13ב.

עדכון סכומים [תיקון: תשנ״ו]

(א)

הסכומים שבסעיפים 13 ו־13א יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה.

(ב)

הסכומים המתואמים שבסעיפים 13 ו־13א(א) יעוגלו ל־100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור בסעיף 13א(ב) יעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים.

14.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א]

(בוטל).

15.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א]

(בוטל).

16.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א]

(בוטל).

16א.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

[תיקון: תשל״ב]

פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה

16ב.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

16ג.

[תיקון: תשל״ב, תשל״ג, תשמ״א]

(בוטל).

16ד.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

16ה.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

16ו.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

16ז.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

פרק רביעי: הצהרות

17.

הצהרה על קרקע [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א, תשמ״ה]

אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל – להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

18.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

18א.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

18ב.

[תיקון: תשמ״א]

(בוטל).

פרק חמישי: שומה ותשלום המס

19.

שומת קרקע [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א]

(א)

המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.

(ב)

(בוטל).

(ג)

המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי סעיף 22 –

(1)

בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;

(2)

אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;

(3)

אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

20.

מועד תשלום המס על קרקע [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשל״ד־2, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז]

(א)

החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה:

(1)

תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית;

(2)

תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו־10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א1)(2) או 2(א1)(3), או שתוקנה שומתו כאמור בסעיף 19(ג)(3), או שנשום לפי סעיף 22, ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום.

(ג)

השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין.

21.

[תיקון: תשכ״ז, תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

21א.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

22.

שומת קרקע לפי מיטב השפיטה [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א]

(א)

לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי סעיף 17 רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

(ב)

מסר בעל הקרקע הצהרה לפי סעיף 17 והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

22א.

[תיקון: תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

22ב.

[תיקון: תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

23.

[תיקון: תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

24.

הודעת שומה [תיקון: תשכ״ז, תשמ״א]

מי שנשום לפי סעיפים 19 או 22, תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן – הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון.

25.

[תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשמ״ה]

(בוטל).

25א.

[תיקון: תשכ״ז, ק״ת תשל״ג, תשל״ה, תשמ״א]

(בוטל).

25ב.

[תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

פרק ששי: ערעורים

26.

השגה על שומת קרקע [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״ו]

(א)

חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי סעיף 19(ג)(1) ו־(2), רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק.

(ב)

המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.

(ג)

נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה.

(ד)

נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי סעיף 27 – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.

(ה)

(בוטל).

(ו)

(בוטל).

26א.

[תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א]

(בוטל).

27.

ערר על שומת קרקע [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א]

הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי סעיף 26(ב), רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

27א.

[תיקון: תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

28.

חובת הנמקה [תיקון: תשמ״א]

הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו.

29.

ועדת ערר [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ט־2, תשמ״א]

(א)

שר המשפטים ימנה לצורך סעיף 27 ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה.

(ב)

הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי סעיף 19(ג)(1), רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה.

(ג)

לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיף 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה, וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.

(ד)

על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער.

(ה)

נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה.

פרק שביעי: גביית המס

30.

גביה מתוך דמי שכירות [תיקון: תשמ״א]

המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה.

31.

הגביה מבעלים משותפים

היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע.

32.

תחילת פקודת המסים (גביה)

על גביית מס הרכוש תחול פקודת המסים (גביה).

33.

הפרשי הצמדה וריבית על אי־תשלום במועד [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״א]

(א)

על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום.

(ב)

על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי שסעיפים 2(א1)(2) או 2(א1)(3) חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום.

(ג)

לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום – כדין המס.

(ד)

המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1980, הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

33א.

זקיפת תשלומים [תיקון: תשכ״ח־2, ק״ת תשל״ג, תשל״ד־3, תשמ״ד, תשמ״ה]

(א)

אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס.

(ב)

לא פירש האדם את שנת החוב – ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו בסעיף 47(ב) שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה –

(1)

דין החזר מס שקוזז על פי חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי פקודת המסים (גביה) או בדרך אחרת – כדין סכום ששילם אדם;

(2)

”חוב מס“ – סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני;

(3)

”סוגי חיוב“ – מס או הפרשי הצמדה וריבית.

34.

סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ו, תשמ״א]

המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי סעיפים 33 ו־51, או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע.

34א.

סמכות להקטין חוב מס [תיקון: תשנ״ט]

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו בסעיף 33א, לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999.

פרק שמיני: פיצויים

35.

הגדרות [תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א, תשס״א]

בפרק זה –

”ישוב ספר“ – ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע;

פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א׳, דגניה ב׳, דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי־עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי־גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס־און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים (י״פ תשנ״ב, 4014; תשנ״ג, 76); גשר, רמות, ריחניה (י״פ תשנ״ג, 76); בן־עמי, עברון, צבעון (י״פ תשנ״ד, 4888); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו־664 וקווי אורך 695 ו־698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM (י״פ תשנ״ו, 3659); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג׳ורדיה, ג׳יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג׳דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע׳ג׳ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל־ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג׳אן (י״פ תשס״ז, 2322); אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה (י״פ תשע״ט, 7610); אשקלון ומבקיעים – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 אוקטובר 2024) (י״פ תשפ״ד, 756); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי לפי החלטת ממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023), לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), לפי המאוחר (י״פ תשע״ג, 3436); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024) (י״פ תשפ״ד, 7220).

”מבנה בתהליך בניה“ – מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;

”מטעים“ – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם;

”מלאי“ – מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי;

”נזק“ – נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;

”נזק מלחמה“ – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על־ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על־ידי צבא הגנה לישראל;

”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על־ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על־ידי צבא הגנה לישראל;

”נכס“ – קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;

”ציוד“ – מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים.

36.

תשלום פיצויים [תיקון: תשכ״ד, תשל״ו, תשמ״א, תשנ״א, תשנ״ט־2, תשס״א, תשס״ו]

(א)

ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת:

(1)

את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק;

(2)

את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים;

(3)

כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע;

(4)

כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים;

(5)

כללים לביצוע תשלום הפיצויים;

(6)

את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח;

(7)

ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד;

(7א)

דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים;

(8)

(בוטלה).

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964.

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973.

(ב)

תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.

(ב1)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור בפסקה (4) או (5) להגדרה ”פגיעת איבה“ שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970, והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור.

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע״ה–2014.

(ג)

(פקע).

36א.

מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים [תיקון: תשנ״ט־2]

(א)

הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק.

(ב)

תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק.

36ב.

העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת [תיקון: תשפ״ד]

(הוראת שעה מיום 9.11.2023 עד יום 31.12.2024):

(א)

זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38ג, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

37.

[תיקון: תשמ״א]

(בוטל).

38.

סייגים לקבלת פיצויים [תיקון: תשמ״א]

לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו.

38א.

ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה [תיקון: תש״ל, תש״ל־2, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ז]

(א)

כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים.

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה:

(1)

(בוטלה);

(2)

שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס;

(3)

סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים.

(ג)

לענין סעיף זה, ”נכס חוץ ישראלי“ –

(1)

מקרקעין [צ״ל: קרקע], מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל;

(2)

כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל;

(3)

כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה;

(4)

טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא ”נכס“ או ”נכס חוץ ישראלי“;

(5)

כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל.

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970.

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972.

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982.

38ב.

ביטוח חפצים ביתיים [תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(א)

שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן – חפצים ביתיים).

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל״ג–1973.

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה:

(1)

השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם;

(2)

שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים;

(3)

שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים.

(ג)

(בוטל).

[תיקון: תשפ״ד]

פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל

(הוראת שעה מיום 9.11.2023 עד 31.12.2024):

38ג.

הגדרות – פרק שמיני 1 [תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד]

בפרק זה –

”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי:

(1)

לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:

(א)

75% משכר העבודה אשר שולם לעובדים בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993 (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;

(ב)

השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש אוקטובר 2023, מוכפל במספר העובדים ששולם להם שכר בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;

(2)

לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה:

(א)

75% משכר העבודה אשר שולם לעובדים בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכולל תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;

(ב)

תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, שהוא מוכפל בשיעור האמור בפסקת משנה (א);

(3)

לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:

(א)

75% משכר העבודה של עובד שאינו חבר הקיבוץ, או עובד שהוא חבר הקיבוץ העובד בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חבר הקיבוץ העוסק במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובד כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;

(ב)

השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש אוקטובר 2023, מוכפל במספר העובדים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;

לעניין הגדרה זו, ”התקופה המזכה לעניין שכר“ – אחת מאלה, לפי העניין:

(1)

לעניין תקופת הזכאות כאמור בפסקה (1) להגדרה ”תקופת הזכאות“ – חודש אוקטובר 2023;

(2)

לעניין תקופת הזכאות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”תקופת הזכאות“ – חודש נובמבר 2023;

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): לעניין תקופת הזכאות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”תקופת הזכאות“ – חודשים נובמבר ודצמבר 2023;

”הוצאות מזכות“ – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, מוכפל ב־2, לפי העניין:

(1)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;

(2)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;

(3)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;

”הוצאות קבועות“ – אחד מאלה, לפי העניין:

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): אחד מאלה, לפי העניין, מוכפל ב־2:

(1)

לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;

(2)

לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;

(3)

לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”חלק השכר המזכה“ – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;

”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:

(1)

25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היה מתמיכות ותרומות;

(2)

25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות, היה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;

”מחזור עסקאות“ – אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:

(א)

עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן;

(ב)

מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן אישר המנהל, לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;

(ג)

פיצוי ששולם לפי החוק;

(ד)

מכירות הוניות;

(2)

לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;

(3)

לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;

”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;

”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

לעניין ניזוק כמפורט להלן שפתח את עסקו לפני יום ו׳ באלול התשפ״ב (2 בספטמבר 2022), מחזור העסקאות כמפורט לצידו:

(א)

לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס;

(ב)

לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום כ״א בתשרי התשפ״ד (6 באוקטובר 2023);

(ג)

לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום כ״א בתשרי התשפ״ד (6 באוקטובר 2023);

(2)

לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ו׳ באלול התשפ״ב (2 בספטמבר 2022) עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023), מחזור העסקאות כמפורט לצידו:

(א)

לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023), מחולק במספר חודשי הפעילות;

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023), מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־2;

(ב)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות;

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־2;

(ג)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־2;

(ד)

לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־4;

(3)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023) – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023);

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023) – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023), ומוכפל ב־2;

(4)

על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023), מחולק במספר חודשי הפעילות;

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023), מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־2;

”מס תשומות“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה:

(1)

לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקה (2) עד (5):

(א)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 7%;

(ב)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 11%;

(ג)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 15%;

(ד)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 22%;

(2)

לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35;

(3)

לגבי ניזוק שבשנות המס 2022 ו־2023 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19;

(4)

לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;

(5)

לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־2.135;

(6)

מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;

”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, כהגדרתו בסעיף 35, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;

”ניזוק“ – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:

(1)

המדינה;

(2)

גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

(3)

קופת חולים;

(4)

מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;

(5)

תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;

(6)

מוסד פיננסי כמפורט להלן:

(א)

תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור;

(ב)

מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

(ג)

חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

(ד)

חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

(ה)

מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

(7)

מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, ”מכירת זכות במקרקעין“ – כהגדרת ”מכירה“, לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;

(8)

מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2022 או 2023 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;

(9)

מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023);

(10)

מי שדיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני המועד האמור בפסקה (9), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;

(11)

מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;

”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

”עוסק המדווח על בסיס מזומן“ – עוסק שמתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה;

(2)

הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה;

(3)

שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש אוקטובר 2023 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין:

(א)

אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד- חודשית – 40%;

(ב)

אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו- חודשית – 20%;

”קבלן ביצוע“ – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה ”ניזוק“ – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;

”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;

”שיעור הירידה במחזור העסקאות“ – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;

”שנת הבסיס“ – אחת מאלה, לפי העניין:

(1)

לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;

(2)

לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:

(א)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023);

(ב)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023);

”השנה הקודמת“ – אחת מאלה, לפי העניין:

(1)

לעניין ניזוק שאינו מפורט בפסקה (2) או (3) – התקופה שמיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022) עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023);

(2)

לעניין ניזוק שפתח את עסקו ביום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023);

(3)

לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה עד יום ט״ו בתשרי התשפ״ד (30 בספטמבר 2023);

”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;

”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״ז בכסלו התשפ״ד (30 בנובמבר 2023) או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי סעיף 38יז;

”התקופה הקובעת“ הוראה בתקופה נוספת, מיום י״ח בכסלו התשפ״ד (1 בדצמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023) (ק״ת תשפ״ד, 1430).

”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות;

”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה, לפי העניין:

(1)

לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי, כל אחד מאלה:

(א)

חודש אוקטובר 2023;

(ב)

חודש נובמבר 2023;

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): חודשים נובמבר ודצמבר 2023;

(2)

לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית, כל אחד מאלה:

(א)

חודשים ספטמבר ואוקטובר 2023;

(ב)

חודשים נובמבר ודצמבר 2023;

(3)

לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי, ולעניין קבלן ביצוע, כל אחד מאלה:

(א)

חודש נובמבר 2023;

(ב)

חודש דצמבר 2023;

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): חודשים דצמבר 2023 וינואר 2024;

(4)

לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית, כל אחד מאלה:

(א)

חודשים נובמבר ודצמבר 2023;

(ב)

חודשים נובמבר ודצמבר 2023;

(5)

לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות – חודשים ספטמבר עד דצמבר 2023;

”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023), הדוח כאמור הוגש עד יום כ״א בתשרי התשפ״ד (6 באוקטובר 2023), למעט אלה:

(1)

תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;

(2)

תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;

”תשומות שוטפות בשנה הקודמת“ – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12.

38ד.

פיצויים בשל נזקים בתקופה הקובעת [תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד]

(א)

ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, אם מתקיימים לגביו כל אלה:

(1)

מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;

(2)

שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו־חודשית – על 12.5%;

(3)

הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;

(4)

הוא פתח את עסקו לפני יום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023);

(5)

הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה, את המסמכים המפורטים להלן:

(א)

דוח תקופתי לפי סעיף 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים ספטמבר ואוקטובר בשנים 2022 ו־2023, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, לשנת 2022, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף;

(ב)

דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש אוקטובר 2023, והכול לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;

(6)

לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:

(א)

הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2023 ולא ניהלם;

(ב)

פנקסיו לשנת המס 2023 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.

(ב)

ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א):

(לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 1.11.2023 עד יום 31.12.2023): ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, מוכפל בשניים, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א):

(1)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,750 שקלים חדשים;

(2)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,150 שקלים חדשים;

(3)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 107 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,200 שקלים חדשים;

(4)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 107 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,650 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;

(5)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,125 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;

(6)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,000 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;

(7)

לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,675 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.

(ד)

שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית.

(ה)

בסעיף זה, ”מקדם הנזק“ – אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 1;

(2)

לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 1.5;

(3)

לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 2.4;

(4)

לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 3.

38ה.

מניעת כפל פיצויים [תיקון: תשפ״ד]

אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל נזקים שנגרמו לו בתקופה הקובעת, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

38ו.

תביעה לקבלת פיצויים [תיקון: תשפ״ד]

(א)

עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים.

(ג)

תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה.

38ז.

קביעת הזכאות לפיצויים ותשלום מקדמה [תיקון: תשפ״ד]

(א)

הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ו, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך 8 חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.

(ב)

המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.

(ג)

ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

38ח.

תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות [תיקון: תשפ״ד]

(א)

נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ז(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.

(ב)

לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38ז(ג).

(ג)

אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.

(ד)

לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.

(ה)

על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.

38ט.

העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה [תיקון: תשפ״ד]

(א)

זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

38י.

תשלום ביתר [תיקון: תשפ״ד]

(א)

שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.

(ב)

על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היה מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980, כאילו היו חוב מס.

38יא.

תשלום בחסר [תיקון: תשפ״ד]

שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

38יב.

קנס בשל הגשת תביעה ביתר [תיקון: תשפ״ד]

(א)

בסעיף זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38ז(א).

(ב)

עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.

(ג)

עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38יג, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.

(ד)

על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38י(ב).

38יג.

עסקה מלאכותית או עסקה בדויה [תיקון: תשפ״ד]

היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה –

(1)

ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;

(2)

”עסקה“ – לרבות פעולה.

38יד.

השגה וערר [תיקון: תשפ״ד]

(א)

(1)

הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.

(2)

השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.

(3)

העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.

(4)

העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.

(5)

לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

(ב)

על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 38טו, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

38טו.

ועדת ערר [תיקון: תשפ״ד]

ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38יד(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור.

38טז.

רשות לייצג [תיקון: תשפ״ד]

סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים.

38יז.

תקנות [תיקון: תשפ״ד]

(א)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בתקופה נוספת את התקופה הקובעת, כך שפיצויים לפי פרק זה יינתנו לגבי נזקים שאירעו בתקופה הנוספת כאמור, שתסתיים לא יאוחר מיום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), וכן לקבוע את התיאומים הנדרשים בשל הארכה כאמור, ובלבד שאם האריך את התקופה כאמור, תהיה תקופת הזכאות של כלל הניזוקים חודשים נובמבר ודצמבר 2023, וכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה ”מקדם ההוצאות הקבועות“ בסעיף 38ג לגבי עוסק המדווח בשיטה דו־חודשית, שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38ד(א)(2) ושיעורי הירידה הקבועים בהגדרה ”מקדם הנזק“ שבסעיף 38ד(ה).

(ב)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע דרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות או מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954, או עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי סוגי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים אחרים; תקנות כאמור יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023 (ביום 9.11.2023).

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ״ד–2024.

פרק תשיעי: פטור והנחות

39.

קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א]

אלה פטורים מתשלום מס רכוש:

(1)

המדינה;

(2)

ארגון האומות המאוחדות;

(3)

מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל;

(4)

רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה;

(5)

בעל בית קברות בשל בית הקברות;

(6)

מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה – ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד – וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד;

לענין זה, ”מוסד ציבורי“ – חבר־בני־אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה;

(7)

רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה;

(8)

קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח;

(9)

מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס.

40.

פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, [ק״ת שינוי סכומים], תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ט־2]

(א)

מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו.

(ב)

סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

41.

[תיקון: תשל״ח, תשמ״א]

(בוטל).

41א.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א]

(בוטל).

41ב.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

41ג.

[תיקון: תשכ״ט, תשל״ו, תשמ״א]

(בוטל).

41ד.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

42.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

43.

[תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

44.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, ק״ת תשל״ד, תשל״ט־2]

(בוטל).

45.

פטור מיוחד [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א]

(א)

שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה:

(1)

קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;

לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י״פ תשל״ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה״ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה״ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה״ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה״ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.

(2)

קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי;

פורסם צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988.

(3)

(בוטלה);

(4)

(בוטלה);

(5)

(בוטלה);

(6)

(בוטלה);

(7)

(בוטלה).

(ב)

(בוטל).

45א.

[תיקון: תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

45ב.

[תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח, תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א]

(בוטל).

46.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

46א.

החלת הסכם למניעת מסי כפל [תיקון: תשכ״ז]

(א)

קיים הסכם בר־תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה.

(ב)

חובת הסודיות לפי סעיף 50 לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א).

46ב.

[תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א]

(בוטל).

46ג.

[תיקון: תש״ל, תש״ל־2, תשמ״א]

(מוספר מחדש כסעיף 38א).

46ד.

[תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(מוספר מחדש כסעיף 38ב).

פרק עשירי: הוראות שונות

47.

מנהל מס רכוש וממונים אזוריים [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשמ״א]

(א)

הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל.

(ב)

המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי הסעיפים 34, 60, 64(ב) ו־66, והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי סעיף 48.

48.

סמכויות [תיקון: תשמ״א]

המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה.

48א.

חקירות וחיפושים [תיקון: תשכ״ד]

שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין –

(1)

להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), וסעיפים 3 ו־4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם;

(2)

להשתמש בסמכויות שוטר לענין סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים), למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים.

49.

הודעות רשמיות [תיקון: תשס״ד]

עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי פקודת מס הכנסה, 1947, פקודת הסטטיסטיקה, 1947, חוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, או חוק הדואר, התשמ״ו–1986.

50.

שמירת סוד [תיקון: תשכ״ד, תשל״ט־2]

(א)

לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו.

ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשנ״ח, 3130) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.

ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תש״ס, 4226) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.

ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ד, 7664), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.

ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ה, 7136), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב.

ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ה, 7857), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“.

ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ו, 7616), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף, חלות על מידע כאמור.

ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ו, 7616), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014) (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.

ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ו, 7712), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש יחידת נותני שירות מטבע ברשות המסים בישראל או למי שהוא שהסמיכו לעניין זה, בתקופה שמיום 14.6.2016 עד יום 31.5.2018.

ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ז, 514), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1) ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח החוק והתקנות בלבד.

(ב)

העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.

51.

הארכת מועד [תיקון: תשכ״ז, [ק״ת שינוי שיעורים], תשמ״א, תשמ״ה]

(א)

המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי סעיפים 27 ו־29(ד).

(ב)

(בוטל).

(ג)

(בוטל).

(ד)

הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.

(ה)

לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס.

52.

פגמים וליקויים

הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

53.

מסירה

(א)

הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר.

(ב)

הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד.

53א.

סמכות להתעלם מפעולות מסויימות [תיקון: תשל״ב, תשמ״א]

(א)

סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.

(ב)

החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי סעיפים 26 ו־27.

54.

רישום פעולות [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א, תשע״ו]

(א)

לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת – לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט בסעיף 20, טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי סעיף 27, אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו.

”פעולה“, בסעיף זה – מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא.

(ב)

שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו.

(ג)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(2)

נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה), ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו בפקודה האמורה; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור.

(3)

הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה).

54א.

[תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א]

(בוטל).

54ב.

[תיקון: תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

54ג.

[תיקון: תשכ״ז, תשמ״א]

(בוטל).

55.

זכות חזרה [תיקון: תשכ״ד, תשמ״א]

מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת.

56.

החזר מס על קרקע [תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״ה, תשנ״ד]

אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר.

56א.

[תיקון: תשכ״ז, ק״ת תשל״ג, תשל״ו, תשמ״א]

(בוטל).

56ב.

עיגול סכומים [תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א]

בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה – יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר.

57.

עבירות ועונשין

(א)

מי שלא מסר – בלי סיבה מספקת – הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס אלף לירות.

(ב)

מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו – מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות.

(ג)

מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות.

(ד)

נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.

57א.

תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת [תיקון: תשנ״ב]

לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי סעיף 57; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו – קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, ”חבר בני אדם“ – למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

58.

עבירות על ידי חבר בני־אדם [תיקון: תשנ״ב]

נעברה עבירה לפי סעיף 57 או 57א על ידי חבר בני־אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא־כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה:

(1)

העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2)

הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה.

59.

אחריות לתשלום המס

תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

60.

כופר כסף

נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

61.

נוהל וסדרי דין [תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשפ״ד]

(הנוסח הקבוע): שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו.

61.

נוהל וסדרי דין לפי פרק שמיני [תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשפ״ד]

(הוראת שעה מיום 9.11.2023 עד יום 31.12.2024): שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי פרק שמיני והתקנות על פיו.

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל״ג–1972.

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979.

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980.

62.

[תיקון: תשכ״ח־2]

(בוטל).

63.

[תיקון: תשמ״א]

(בוטל).

64.

אצילת סמכויות

(א)

שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי סעיף 50(א).

(ב)

המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי סעיף 48 והסמכות לקבלת כופר כסף לפי סעיף 60.

65.

ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה.

66.

טפסים [תיקון: תשכ״ד]

המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.

67.

ביטולים

בטלים –

(1)

פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

(2)

חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש״ט–1949;

(3)

פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

(4)

הנוסח שולב בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938;

(5)

חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951.

68.

הוראות מעבר [תיקון: תשכ״ד, תשמ״א]

(א)

כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה.

(ב)

אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה.

(ג)

השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם סעיף 7 והשווי של קרקע שחל עליה הסעיפים 11, 12 ו־16, שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי סעיף 19 ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי סעיף 19 האמור גם לפני תום חמש שנים מאותו יום.

(ד)

”בעל“ לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה –

(1)

בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;

(2)

בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;

”חכירה“, בסעיף קטן זה – לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה.

(ה)

בעל משק כאמור בסעיף 42, אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956.

(ו)

על אף האמור בסעיף 22(ב) יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי אותו סעיף לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה.

69.

רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה [תיקון: תשכ״ד, תשמ״א]

רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה.

70.

תחילת תוקף [תיקון: תשכ״ד]

חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך.

[תיקון: תשמ״א]

תוספת (בוטלה)

נתקבל בכנסת ביום י״א בניסן תשכ״א (28 במרס 1961).

דוד בן־גוריון
ראש הממשלה
לוי אשכול
שר האוצר
יצחק בן־צבי
נשיא המדינה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.