תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973


ק״ת תשל״ג, 1682; תשמ״א, 1180, 1521; תשמ״ב, 230; תשמ״ד, 1677; תשמ״ט, 734; תש״ן, 566, 830; תשנ״א, 176, 689; תשנ״ו, 524, 719, 1534; תשנ״ז, 573; תשנ״ח, 312; תש״ס, 34; תשס״א, 153; תשס״ו, 1022, 1080, 1190; תשס״ז, 966; תשס״ח, 6, 634, 1200; תשס״ט, 379, 518; תשע״ב, 1226; תשע״ג, 508; תשע״ד, 1592; תשע״ט, 1884, 3270; תש״ף, 3271.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 36(א) ו־65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


בנוסח זה משולבות הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע״ט–2019, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019).


הגדרות [תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״א־2, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תש״ס, תשס״א, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף]
בתקנות אלה –
”שווי הנכס“ – הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;
”הנזק הממשי“ – ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף – לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;
”הוצאות להקטנת הנזק“ – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על־ידי פעולות אלה;
”נזק“ – נזק מלחמה ונזק עקיף;
”שווי של נזק מלחמה“ –
(1)
לגבי נכסים בישוב ספר – הנזק הממשי;
(2)
לגבי מלאי – הנזק הממשי;
(3)
לגבי יבול על קרקע באזור עירוני – הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך החוק כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
(4)
לגבי מלאי מעבר כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש״ל–1969 – הנזק הממשי;
(5)
לגבי נכסים אחרים – הנזק הממשי;
”אזור הכרזה“ – (פקעה);
”אזור זכאי“ – (פקעה);
”אזור מוכרז“ – (פקעה);
”אזור מיוחד“ – (בתקופת הוראת השעה):
(1)
לעניין נזק עקיף שנגרם בתקופה המזכה בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה, או אטרקציה כהגדרתה בסעיף 40א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 (להלן – אטרקציה) – יישוב כמפורט ברשימת היישובים בתוספת השנייה;
(2)
לעניין נזק עקיף שנגרם בתקופה המזכה בענף הדבורים – אזור שכוורות ושטחי המרעה בו הם במרחק של בין 0 ל־7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
(3)
לעניין נזק עקיף בשל הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית בתקופה המזכה או בשל הוראה על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים בתקופה המזכה או בשל איסור על התקהלות – אזור במרחק של בין 0 ל־40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
”אזור קובע“ – (פקעה);
”הוראה על סגירת מוסד חינוך“ – (פקעה);
”חוק מיסוי מקרקעין“ – (בתקופת הוראת השעה): חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;
”חוק מס ערך מוסף“ – (בתקופת הוראת השעה): חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”מוסד ציבורי זכאי“ – (בתקופת הוראת השעה): מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:
(1)
שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2017, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות);
(2)
עיקר הכנסתו בשנת המס 2017 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות היתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
”מחזור עסקאות“ – (בתקופת הוראת השעה): מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן ולמעט פיצוי ששולם לפי החוק;
”מס תשומות“ – (בתקופת הוראת השעה): כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – (בתקופת הוראת השעה): כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי;
”שווי נזק עקיף“ – (בתקופת הוראת שעה):
(1)
לניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה, או אטרקציה, או בענף הדבורים, כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי־אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק:
(א)
מסלול שכר עבודה; לעניין זה –
”מסלול שכר עבודה“ –
(1)
לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (5) – אחד מאלה:
(א)
לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – 123% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;
(ב)
לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני – לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – 370 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;
(2)
לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – אחד מאלה:
(א)
לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – 123% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ; לעניין זה, ”שווי עבודת חברי הקיבוץ“ – סכום השכר הממוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, מחולק ב־22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;
(ב)
לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;
(3)
לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם – אחד מאלה:
(א)
לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – 123% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;
(ב)
לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – שווי הנזק לכל יום עבודה ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;
(4)
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – אחד מאלה:
(א)
לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2017, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (להלן בפסקה זו – הכנסה אחרת), בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס 2017, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב־123% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל המצב הביטחוני;
(ב)
לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני – לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת המס 2017, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, כשהוא מוכפל בשווי הנזק ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;
(5)
לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה בלבד (להלן – עובד עצמאי) – אחד מאלה:
(א)
לגבי ניזוק המגיש תביעה לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – סכום הכנסתו החייבת ליום, כשהיא מוכפלת במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני וב־0.7 והכול לא פחות מ־370 שקלים חדשים ליום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, ”סכום הכנסתו החייבת ליום“ – הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה, כשהיא מחושבת לפי הדוח השנתי לשנת 2017 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים, מחולקת ב־278, והכול לא יותר מהשכר המרבי ולא פחות משכר המינימום ליום, לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
(ב)
לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי עשרה ימי היעדרות לעובד, לכל היותר – שווי נזק בעד כל יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;
לא עבד העובד בחלק מיום העבודה – אם הוגשה תביעה בשל היעדרות עובד לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה, ואם הוגשה תביעה בשל היעדרות עובד לתקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – יהיה הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, והכול ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;
לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה;
”שכר העבודה היומי“ – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד שלושת החודשים שקדמו ליום ההיעדרות בשל המצב הביטחוני שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד לאחר שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה ועד יום ההיעדרות שבשלו נתבע הפיצוי;
”שכר יום עבודה של העובד“ – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת שלושת החודשים שקדמו ליום ההיעדרות בשל המצב הביטחוני, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים; ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד לאחר שלושת החודשים האמורים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד החל ביום תחילת עבודתו ועד יום ההיעדרות שבשלו נתבע הפיצוי;
”השכר המרבי“ – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב־22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:
(1)
הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;
(2)
הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:
(א)
מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה, לפי העניין, המציא למעביד אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה;
(ב)
הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה שלגביה נתבע הפיצוי;
והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים;
(3)
הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:
(א)
הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;
(ב)
בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד; הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה –
”אומן“ – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש משפחת אומנה;
”הורה עצמאי“, ”ילד“, ”מוסד חינוך“ – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006;
(ב)
מסלול מחזורים; לעניין זה –
”מסלול מחזורים“ –
(1)
לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
(2)
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2017, 2018 או 2019 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף
(א)
לעניין נזק עקיף כאמור בפסקה (1) להגדרה ”אזור מיוחד“ – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בחודשים מאי 2017 עד דצמבר 2018, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, לבין סכום ההכנסה בתקופה המזכה, כשההפרש האמור מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
(ב)
לעניין נזק עקיף כאמור בפסקה (2) להגדרה ”אזור מיוחד“ – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בחודשים מאי 2017 עד דצמבר 2018, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, לבין סכום ההכנסה בתקופה המזכה, כשההפרש האמור מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
”הכנסה בתקופה המזכה“ –
(1)
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בתקופה המזכה, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודשים שלגביהם נתבע הפיצוי;
(2)
לגבי ניזוק שבשנת המס 2017, 2018 או 2019 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בתקופה המזכה, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה׳ לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;
”הכנסה בשנת המס 2017“ –
(1)
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בשנת המס 2017 כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
(2)
לגבי ניזוק שבשנת המס 2017, 2018 או 2019 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בשנת המס 2017 כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה׳ לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;
”הפרש המחזורים“ –
(א)
לעניין נזק עקיף שנגרם מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי עד דצמבר 2017, לבין מחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2018; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;
(ב)
לעניין נזק עקיף כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”אזור מיוחד“ שנגרם מיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) –
(1)
לעניין נזק עקיף שנגרם בחודשים ינואר עד יוני 2019, ההפרש החיובי שבין מחזורי עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד יוני 2018, לבין מחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019 ואם קיבל פיצוי לפי פסקה (א), יווסף למחזור עסקאותיו לחודשים ינואר עד יוני 2018 סכום הפרש המחזורים שנקבע לו בעבור החודשים מאי ויוני 2018; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;
(2)
לעניין נזק עקיף שהגרם בחודשים יולי עד דצמבר 2019, ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי עד דצמבר 2018, לבין מחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019 ואם קיבל פיצוי לפי פסקה (א), יווסף למחזור עסקאותיו לחודשים יולי עד דצמבר 2018 סכום הפרש המחזורים שנקבע לו בעבור החודשים יולי עד דצמבר 2018; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;
”מחזור עסקאות בחודשים מאי עד דצמבר 2017“ –
(1)
לגבי ניזוק למעט ניזוק כמפורט בפסקה (2) – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי עד דצמבר 2017 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;
(2)
לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ו׳ באייר התשע״ז (2 במאי 2017) עד יום ט״ו באייר התשע״ח (30 באפריל 2018), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט״ו באייר התשע״ח (30 באפריל 2018) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש אפריל 2018 מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־8;
”מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד יוני 2018“ –
(1)
לגבי ניזוק למעט ניזוק כמפורט בפסקה (2) – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד יוני 2018, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;
(2)
לגבי ניזוק שפתח את עסקו מיום ט״ו בטבת התשע״ח (2 בינואר 2018) עד יום כ״ב בטבת התשע״ט (30 בדצמבר 2018) והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־6;
”מחזור עסקאות בחודשים יולי עד דצמבר 2018“ –
(1)
לגבי ניזוק למעט ניזוק כמפורט בפסקה (2) – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי עד דצמבר 2018, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;
(2)
לגבי ניזוק שפתח את עסקו מיום י״ט בתמוז התשע״ח (2 ביולי 2018) עד יום כ״ו בסיוון התשע״ט (29 ביוני 2019) והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד יום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019) מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־6;
”מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד פברואר 2019“ – (נמחקה);
”מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד אפריל 2019“ – (נמחקה);
”מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד יוני 2019“ – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד יוני 2019, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;
”מחזור עסקאות בחודשים יולי עד דצמבר 2019“ – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי עד דצמבר 2019, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;
”מחזור עסקאות בתקופה המזכה“ – לגבי נזק כאמור בפסקה (2) להגדרה ”אזור מיוחד“, מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי 2018 עד פברואר 2019 כפי שדווח לרשות המסים בישראל, ולגבי נזק כאמור בפסקה (1) להגדרה ”אזור מיוחד“, מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי 2018 עד אפריל 2019;
”שיעור ההוצאה הנחסכת“ –
(1)
לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4)־סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2017, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב־0.85;
(2)
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה בשל שנת המס 2017 שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2017;
(3)
לגבי ניזוק שבשנת המס 2017, 2018 או 2019 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2017, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2017 ומוכפל ב־0.85;
(4)
לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2017, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2017 ומוכפל ב־5;
”משלים ההוצאה הנחסכת“ – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ־1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי־הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק;
(2)
לניזוק אחר – מסלול שכר עבודה כהגדרתו בפסקה (1)(א);
”שווי של נזק עקיף“ (הנוסח הרגיל):
(1)
כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי;
(2)
כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
(א)
בחקלאות – הנזק הממשי;
(ב)
בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות – הנזק הממשי;
(ג)
בתעשיה – לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו – הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ־24 שעות;
(ד)
באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי –
(1)
לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף – הנזק הממשי בשל הביטול;
(2)
לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;
לעניין פסקה זו, ”מוסד תרבות ופנאי“ – עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
(ה)
בבתי אוכל –
(א)
לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו – הנזק הממשי;
(ב)
לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;
(3)
כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;
(4)
כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד – עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה –
”שכר העבודה היומי“ – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
”שכר יום עבודה של העובד“ – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”השכר המרבי“ – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב־25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
”מעביד“ – למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה בסעיף האמור;
(5)
לענין הגדרה זו –
התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר;
”הפסקת פעילות“ – הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;
”תקופת הבסיס“ – (פקעה);
”התקופה המזכה“ – (בתקופת הוראת השעה): מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019);
”תקופת הפיצוי“ – (פקעה);
”תשומות שוטפות“ – (בתקופת הוראת השעה): התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור;
”שיקום נזק“ – החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור – הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;
”ניזוק“ – מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;
”הוצאות שיקום הנזק“ – כולן או מקצתן;
”דירת מגורים“ – דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.
פיצויים [תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ו, תשס״ו, תשע״ב]
(א)
ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע בתוספת.
(ב)
פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.
(ג)
נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.
סייג לגובה תשלום הפיצויים
היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.
ניכויים [תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט]
מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת; (בתקופת הוראת השעה): לעניין זה, ”מס“ – מס לפי החוק ולפי הפקודה.
מסירת הודעה והגשת תביעה [תיקון: תשס״ו, תשס״ו־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2]
(א)
הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.
(ב)
(בתקופת הוראת השעה): תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, ובמועדים שלהלן:
(1)
תביעה לפיצוי לגבי נזק עקיף שנגרם בחודשים מאי 2018 עד דצמבר 2018 תוגש עד יום י״ז באייר התשע״ט (22 במאי 2019);
(2)
תביעה לפיצוי לגבי נזק עקיף שנגרם בחודשים ינואר עד יוני 2019 תוגש עד יום ב׳ בחשוון התש״ף (31 באוקטובר 2019);
(3)
תביעה לפיצוי לגבי נזק עקיף שנגרם בחודשים יולי 2019 עד דצמבר 2019 תוגש עד יום ו׳ באייר התש״ף (30 באפריל 2020).
(הנוסח הקבוע): תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.
(ב1)
(פקעה).
(ב2)
(פקעה).
(ג)
המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.
ראיות
תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.
רשלנות בשמירת נכסים [תיקון: תשמ״ט, תשנ״א]
(א)
לא יראו נזק כ”נזק מלחמה“ אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, או שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.
(ב)
המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.
החלטת המנהל ותשלום פיצויים [תיקון: תשמ״ד, תשנ״ז, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט]
(א)
הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.
(ב)
הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור בתקנה 6 תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה.
(ב1)
(בתקופת הוראת השעה): לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר; במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
(ב2)
(בתקופת הוראת השעה): דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב;
(ג)
הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.
(ד)
(בתקופת הוראת השעה): לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל ביום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
(הנוסח הקבוע): לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 33(א)(1) לחוק החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.
(ה)
(נמחקה).
תיקון החלטת המנהל [תיקון: תשנ״ח, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט]
(א)
המנהל רשאי לתקן החלטה לפי תקנה 8 תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.
(ב)
על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנה 8 בשינויים המחוייבים.
(ג)
שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.
(ג1)
(בתקופת הוראת השעה): על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
(ד)
סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות סעיף 33א לחוק והוראות פקודת המסים (גביה).
[תיקון: תשנ״ז]
(בוטלה).
ערר [תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח]
הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי תקנה 7 או 8(א), או בהוראת המנהל לפי תקנה 7(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9, רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.
ועדות ערר [תיקון: תש״ן, תש״ן־2]
(א)
ועדת ערר לענין תקנה 11 תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.
(ב)
בועדת ערר כאמור יהיו חברים –
(1)
מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2)
חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
(3)
חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.
(ג)
רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.
(ד)
מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.
(ה)
ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.
(ו)
לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968, וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.
ערעור לבית משפט מחוזי [תיקון: תשמ״ב]
(א)
על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.
(ב)
הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.
(ג)
הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ״ג–1963, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.
(ד)
משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.
ערבות למילווה
היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות אחת מאלה:
(1)
לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערובה לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;
(2)
לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.
סמכויות
(א)
המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, הצהרות או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.
(ב)
המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.
אצילת סמכויות
המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.
עונשין
מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:
(1)
מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;
(2)
השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 9, ביום י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972).
ביטול
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ״ז–1967 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973“.
[תיקון: תשס״ו, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט]

תוספת ראשונה

תקנה 2(א)

[תיקון: תשנ״א־2, תשס״ו]
(א)
לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין־לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד – 50% משווי הנזק.
(ב)
לגבי נזק מלחמה לנכס אחר – 100% משווי הנזק העקיף.
(ג)
(פקע).
[תיקון: תשס״ח, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט]
(בתקופת הוראת השעה): לגבי נזק עקיף – 100% משווי הנזק העקיף.
(הנוסח הקבוע): לגבי נזק עקיף – 100% משווי הנזק.
[תיקון: תשס״ו, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט]

תוספת שנייה

(תקנה 1 – ההגדרה ”אזור מיוחד“)

רשימת הישובים הנכללים בתחום האזור המיוחד:

אבשלום
אוהד
אור הנר
אורים
איבים
ארז
בארי
בית הגדי
בני נצרים
ברור חיל
גבולות
גבים
גבע
גברעם
גבעולים
דורות
דקל
זיקים
זמרת
זרועה
חוות השקמים
חולית
יבול
יד מרדכי
יכיני
ישע
יתד
יושביה
כיסופים
כפר מימון
כפר עזה
כרם שלום
כרמיה
מבטחים
מבקיעים
מגן
מלילות
מעגלים
מפלסים
נווה
ניר יצחק
נירים
נחל עוז
ניר עוז
ניר עם
נתיב העשרה
סופה
סעד
עין הבשור
עין השלושה
עלומים
עמיעוז
פרי גן
צאלים
צוחר
רוחמה
רעים
שדה אברהם
שדה ניצן
שדרות
שובה
שוקדה
שיבולים
שלומית
שרשרת
תושיה
תלמי אליהו
תלמי יוסף
תקומה

[תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ד]

תוספת שלישית (פקעה)

[תיקון: תשס״ו־3]

תוספת רביעית (פקעה)


ח׳ בתמוז תשל״ג (8 ביולי 1973)
  • פנחס ספיר
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.