פקודת מחלות בעלי חיים
(הופנה מהדף פקודת מחלות בעלי-חיים)
פקודת מחלות בעלי חיים מתוך 
פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985
2000938
חוקים קודמים: פקודת מחלות בעלי חיים, 1926: חא״י כרך א׳ פרק ג׳, עמ׳ 14; ע״ר 1937, תוס׳ 1, 5; 1938, תוס׳ 1, 5. פקודת מחלות בעלי־חיים, 1945: ע״ר 1945, תוס׳ 1, 155; ס״ח תש״י, 313.
נוסח חדש: ס״ח תשמ״ה, 84; תשנ״א, 76; תשנ״ה, 82, 100; תשס״ה, 716, 994; תשס״ז, 67; תשע״ד, 34, 307; תשע״ו, 175, 303; תשפ״ג, 17, 246, 635. עדכון התוספות (נוסח ישן): ק״ת תש״ט, 195; תש״י, 1083; תשי״ב, 55, 573; תשט״ו, 946; תשט״ו, 1139; תשט״ז, 234; תשי״ז, 780; תשי״ט, 703, 1179; תש״ך, 1176, 1332; תשכ״א, 2737; תשכ״ב, 72, 77; תשכ״ג, 1096; תשכ״ד, 153, 1571; תשכ״ו, 26; תשכ״ז, 2748, 3444; תש״ל, 1220, 1712; תשל״ב, 1507, 1507; תשל״ג, 664, 997; תשל״ד, 1177; תשל״ה, 972; תשל״ז, 418; תשל״ט, 184; תש״ם, 247; תשמ״ב, 344, 850, 850; תשמ״ג, 887, 1796. עדכון התוספות (נוסח חדש): תשמ״ח, 27, 64; תשמ״ט, 1480; תשנ״ב, 1003, 1017, 1099; תשנ״ג, 336, 999; תשנ״ה, 296; תשנ״ז, 132; תשנ״ח, 90; תש״ס, 137, 677; תשס״א, 723; תשס״ו, 3, 994; תשס״ח, 106; תשע״ב, 672; תשע״ד, 1239; תשע״ה, 1239; תשע״ו, 15, 876, 1698; תשע״ז, 510; תשע״ח, 1719; תשפ״ב, 4094; תשפ״ד, 126. דחיית תחילה: ק״ת תשע״ד, 1610; תשע״ה, 348; תשע״ו, 1184; תשע״ז, 1742, 1742, 1742, 1743, 1743; תשע״ח, 248.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [2
בפקודה זו –
”בעל“ – לענין בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא – כל אדם שהוא:
(1)
בעלם, בשלמות או חלקית, או המציג עצמו כך;
(2)
שלוחו של אדם כאמור;
(3)
המחזיק בהם או מי שיש לו טובת הנאה בהם, שליטה או פיקוח עליהם או סמכות לעשות בהם;
(4)
מתיר להם להיות בחצריו, או להיות או להישאר בהם, לפי הענין;
(5)
תופש בחצרים, נוהג כלי רכב, קברניט כלי שיט או מפקד כלי טיס שבהם הם נמצאים, אם לא הוכיח כי אדם אחר בישראל הוא בעלם;
והכל למעט רופא וטרינר ממשלתי או מפקח הפועלים בתוקף סמכותם;
”בעל חיים“ – בעל חיים מבעלי החיים המפורטים בתוספת הראשונה;
”גוויה“ – גוויית בעל חיים, לרבות חלק מגוויה, והבשר, העצמות, העור והשלח, הפרסות, הקרניים, הצמר, השיירים או חלק אחר של בעל חיים;
”הוראות ביצוע“ – תקנות שהותקנו מכוח פקודה זו וכן צווים, הוראות, איסורים או תנאים שניתנו או הוטלו לפי פקודה זו או לפי תקנות שהותקנו מכוחה;
”המתה“ – לרבות שחיטה, ולענין ביצי עופות – השמדתן;
”מחלה“ – מחלה מן המחלות המפורטות בתוספת השניה וכל מחלה מידבקת או תורשתית של בעלי חיים העלולה לפגוע בבעלי חיים בישראל;
”ממונה על המחוז“ – מי ששר החקלאות מינהו, מבין עובדי משרדו, לממונה על המחוז לענין פקודה זו;
”מספוא“ – חציר, גרעינים או חומר אחר המשמש דרך כלל מזון לבעלי חיים;
”מפקח“ – עובד הציבור ששר החקלאות מינהו למפקח וכן מי שמנהל השירותים הוטרינריים, או מי שהוא הסמיכו לכך בכתב, מינהו למפקח לענין פקודה זו;
”קצין מחוז“ – מי ששר החקלאות מינהו, מבין עובדי משרדו, לקצין מחוז לענין פקודה זו;
”רופא וטרינר“ – בעל רשיון לפי פקודת הרופאים הוטרינריים לעסוק ברפואה וטרינרית;
”רופא וטרינר ממשלתי“ – עובד הציבור ששר החקלאות מינהו למנהל השירותים הוטרינריים, לרופא וטרינר ממשלתי או לעוזר רופא וטרינר ממשלתי, וכל רופא וטרינר שהוא נושא משרה בשירות המדינה שמנהל השירותים הוטרינריים הכריז בהודעה ברשומות שנושאה כלול במונח ”רופא וטרינר ממשלתי“ לענין פקודה זו;
פורסמה הודעה לפיה הרופא הוטרינר נושא משרת מנהל השירותים הוטרינרים בשדה כלול במונח רופא וטרינר ממשלתי (י״פ תשנ״ג, 79).
”רפד“ – קש או חומר אחר המשמש דרך כלל למצע או לצרכים אחרים של בעלי חיים או סביבם.
סמכות השר לתקן התוספות [2
שר החקלאות רשאי, בצו שיפורסם ברשומות, להוסיף לתוספות הראשונה והשניה או לגרוע מהן, בעל חיים או מחלה, לפי הענין.
סמכות מנהל השירותים הוטרינריים לתקן התוספות [2
(א)
ראה מנהל השירותים הוטרינריים כי טובת הציבור מחייבת לעשות כן בדחיפות, רשאי הוא, בצו שיפורסם ברשומות, להוסיף לתוספות הראשונה והשניה או לגרוע מהן, בעל חיים או מחלה, לפי הענין.
(ב)
תקפו של צו כאמור יפקע בתום עשרה ימים מיום שפורסם ברשומות, אולם רשאי שר החקלאות, בטרם חלפה התקופה האמורה, לבטל או לשנות, בצו שיפורסם ברשומות, כל צו כאמור של מנהל השירותים הוטרינריים.
פרק ב׳: אמצעים לבלימת מחלות
הודעה על מחלת בעלי חיים ובידודם [3]
מי שבהחזקתו או בפיקוחו נמצא בעל חיים נגוע או שהוא חושד כי הוא נגוע במחלה, יעשה בהקדם האפשרי כל אלה –
(1)
יודיע על כך לאחד מאלה –
(א)
כשבעל החיים נמצא בתחום עיריה – לרופא הוטרינר שלה, ובאין כזה – למזכיר העיריה;
(ב)
כשבעל החיים נמצא בתחום רשות מקומית אחרת – למזכיר הרשות או לבעל תפקיד אחר שלה שתפקידיו דומים;
(ג)
כשבעל החיים נמצא בישוב שאין לו רשות מקומית, או באדמותיו, או באדמות שבט – למוכתר או לראש הישוב או לשיך השבט; או לשוטר הקרוב או לקצין המחוז;
(2)
יחזיק את בעל החיים בנפרד מבעלי חיים בלתי נגועים באותה מחלה, או שאינם חשודים כנגועים בה;
(3)
יגרום לכבילת בעל החיים או לכליאתו;
היה האדם שבהחזקתו או בפיקוחו בעל חיים כאמור נוסע בדרך הים, יודיע לרשויות המכס בהגיעו לנמל בישראל, ואם נוסע הוא בדרך היבשה – יודיע לשוטר הקרוב.
העברת הודעה לרופא וטרינר ממשלתי [4]
(א)
כל אדם שנזכר בסעיף 4(1) וכל רופא וטרינר שהודיעו לו כי בעל חיים נגוע או חשוד כנגוע במחלה, או שנודע לו על כך בדרך אחרת או שנתברר לו כי מחלה פשתה או כי ישנה תמותה חשודה בקרב בעלי חיים, יודיע על כך מיד לרופא הוטרינר הממשלתי הקרוב.
(ב)
הרופא הוטרינר הממשלתי רשאי ליתן הוראות ולנקוט אמצעים כפי שיהיו נחוצים כדי לוודא הימצאות המחלה וטיבה, ומששוכנע כי מצויה מחלה ידווח על כך למנהל השירותים הוטרינריים.
הודעה לחקלאים [5]
שוכנע קצין מחוז בקיומה של מחלת בעלי חיים במחוז, רשאי הוא לנקוט אמצעים שייראו לו מעשיים כדי לגרום שיודע על כך למוכתרים, לתופשיהם של משקים ולבעליהם של בעלי חיים שבסביבה.
המתת בעלי חיים נגועים [6]
רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות לבעלו של בעל חיים נגוע במחלה להמיתו או לגרום להמתתו, מיד או תוך זמן שיציין, והוא הדין כשבעל חיים היה במגע עם בעל חיים כאמור או כשהיה חשוף בדרך אחרת להידבקות במחלה או לזיהום ממנה או כשהרופא חושד כי הוא נגוע במחלה.
סילוק גוויית בעל חיים נגוע [7]
(א)
מת בעל חיים ממחלה או הומת לפי הוראות סעיף 7, רשאי קצין מחוז או רופא וטרינר ממשלתי או מפקח לתת הוראות לענין קבורתם, השמדתם או סילוקם של גוויית בעל החיים ושל כל רפד, פרש או מספוא שאתם היה לבעל החיים האמור מגע, או שנחשפו בדרך אחרת להידבקות במחלתו או לזיהום ממנה.
(ב)
הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיקבעו כי הפעולה הנדרשת בהן תיעשה מיד או תוך זמן שצויין בהן, ויכול שירשו את קבורת הגוויה בקרקע התפושה בידי בעלו של בעל החיים והיא מתאימה לכך או בקרקע שברשות הרבים.
בדיקה, טיפול וחיטוי בעלי חיים [8]
(א)
סבור רופא וטרינר ממשלתי או מפקח שנחוץ או רצוי לעשות כן למניעת התפשטותה של מחלה, רשאי הוא להורות לבעלו של בעל חיים לבצע בו בדיקה, חיסון או טיפול בדרך אחרת, סימון בסימן קבע או באופן אחר, טבילה, ריסוס, רחיצה או חיטוי בדרך אחרת, או להחזיקו בהסגר לתקופה שציין בהוראה.
(ב)
רופא וטרינר ממשלתי רשאי לאסור על כל אדם המתתו של בעל חיים הנמצא בטיפול לפי סעיף קטן (א), או בטיפולו של רופא וטרינר, או בטיפול וטרינרי אחר, או הנמצא בתקופת הסגר, וכן רשאי הוא לאסור את השימוש בדבר המופק מבעל חיים כאמור, לרבות חלב, לתקופה שימצא לנכון להורות, או להתיר המתה או שימוש כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון.
חיטוי מקומות וחפצים [9]
(א)
רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להורות לבעל או לתופש של מקום או מבנה שבו הוחזק או נמצא בעל חיים נגוע או שהוא חושד שהוא נגוע במחלה, כי ינקה או יחטא את המקום או המבנה או יגרום לכך, באופן ובזמן שיציין.
(ב)
רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להורות לבעלו של חפץ ששימש לצרכי בעל חיים כאמור בסעיף קטן (א) או סביבו, או להעברתו או להעברת דבר המופק ממנו, או למי שיש לו החזקה או שליטה בחפץ כאמור, כי ינקה או יחטא את החפץ, או יגרום לכך, באופן ובזמן שיציין.
(ג)
סבור רופא וטרינר ממשלתי שמצבו של מקום, מבנה או חפץ הנזכרים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) הוא כזה שניקויו או חיטויו לא יועילו למניעת התפשטות מחלה, רשאי הוא –
(1)
לאסור על הבעל או התופש במקום או במבנה החזקת בעלי חיים בהם, או מתן רשות לאדם אחר לעשות כן, לתקופה שימצא לנכון;
(2)
לאסור על הבעל או המחזיק או בעל השליטה בחפץ שימוש בו לצרכי בעל חיים או סביבו או להעברתו או להעברת דבר המופק ממנו, או מתן רשות לאדם אחר לעשות כן, לתקופה שימצא לנכון;
(3)
להתנות מעשה כאמור בפסקאות (1) ו־(2) כפי שימצא לנכון.
סמכות לבצע בדיקות [10]
רופא וטרינר ממשלתי רשאי, לשם גילוי או אבחון מחלה, ליטול או לגרום כי יינטלו, מכל בעל חיים או גוויה, משטחי דם או כל מדגם אחר, או לבצע בהם תבחין או לגרום לכך ככל שימצא לנחוץ.
איסור תצוגה, מכירה והמתה [11]
מנהל השירותים הוטרינריים רשאי, לשם מניעת התפשטותה של מחלה, לאסור תצוגת בעלי חיים במקום כלשהו, מכירתם בשוק או בחצר מכר פרטית, המתתם לשם מאכל, או מכירת גוויותיהם, במקום כלשהו, ורשאי הוא להתיר מעשה כאמור בתנאים שימצא לנכון.
סמכות כניסה [12]
(א)
קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להיכנס לכל מקום, מבנה, כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס, שנמצא בו או שיש חשד שנמצא בו בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא, ולערוך שם בדיקה –
(1)
כדי לוודא שאין שם בעל חיים חולה או בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא העלולים להעביר מחלה;
(2)
כדי לוודא אם הופרו פקודה זו או הוראות ביצוע.
(ב)
רופא וטרינר שמעסיקה אותו עיריה או מועצה מקומית, וכל אדם שהממונה על המחוז הרשהו לכך בכתב, דרך כלל או במיוחד, רשאי להיכנס לכל מקום, מבנה, כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס שנמצאים בו, או שיש חשד שנמצאים בו, בהמות או עופות כמשמעותם בתוספת הראשונה, או גוויותיהם, ולערוך שם בדיקה כדי לוודא אם הופרו בהם הוראות פקודה זו או הוראות ביצוע ביחס להמתתם ולמכירת גוויותיהם.
סמכות ביקורת [13]
נדרש בעלם של בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא, בידי קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח, למסור אותם לביקורת, יעשה כן במקום ותוך הזמן שהם הורו.
סמכויות כלליות [14]
(א)
מי שהוסמך לפי פקודה זו להורות על עשיית דבר, רשאי, במקום זאת, לעשותו בעצמו או לגרום לעשייתו.
(ב)
נדרש אדם, לפי פקודה זו או לפי הוראות ביצוע, לעשות דבר, רשאי קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח, לעשותו בעצמו או לגרום לעשייתו, כל עוד לא נעשה בידי אותו אדם ואף אם טרם עבר הזמן לעשייתו.
(ג)
דבר שנעשה בידי קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) ייראה כעשוי על חשבון מי שהוראת הביצוע עשויה היתה להינתן לו או מי שהדרישה הופנתה אליו, לפי הענין, וסעיף 33 יחול לפי זה.
(ד)
לקצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח יהיו סמכויות העזר הדרושות לעשיית דבר שלפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), למילוי כל חובה ולהפעלת כל סמכות לפי פקודה זו, לרבות סמכות כניסה לכל מקום, מבנה, כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס וסמכות ליטול חזקה או לעכב כל בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא וכל כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס, וכל סמכות שניתן היה לתתה בהוראות לפי פקודה זו.
פרק ג׳: פיצויים
פיצויים בעד המתה [1, 15] [תיקון: תשע״ד, [ק״ת דחיית תחילה]]
(א)
בסעיף זה, ”בעל“ – האדם שלפני המתת בעל החיים היה רשאי למכרו; לענין זה אין להתחשב בהגבלה שהוטלה מכוח פקודה זו או בקיומו של משכון, עכבון או חיוב דומה.
(ב)
אוצר המדינה ישלם לבעלו של בעל חיים שהומת לפי פקודה זו פיצויים כלהלן:
(1)
היה בעל החיים נגוע במחלה – מחצית שוויו לפני שחלה, ולא יותר ממחצית הפיצוי המרבי שנקבע לפי סעיף קטן (ג) לסוגו או למינו;
(2)
היה בעל החיים חשוד כנגוע במחלה אך לא היה נגוע – שוויו לפני שהומת, ולא יותר מהפיצוי המרבי שנקבע לפי סעיף קטן (ג) לסוגו או למינו;
(3)
הוחזרה גווית בעל החיים לבעלה, כראויה לשימוש, ינוכה שווי הגוויה מסכום הפיצויים כאמור.
(ג)
שר החקלאות רשאי, בהודעה ברשומות, לקבוע סכום מרבי של פיצויים שישולמו לפי סעיף קטן (ב) לכל סוג או מין בעלי חיים שהומתו לפי הוראות פקודה זו; הודעה כאמור תיכנס לתוקף מתאריך פרסומה ברשומות או מתאריך אחר שנקבע בה, בעבר או בעתיד.
(ד)
שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גוויה שנמצאה ראויה לשימוש יוערך בידי רופא וטרינר ממשלתי והחלטתו בענין זה תהא סופית.
(ד)
(1)
בקשה לתשלום פיצויים לפי סעיף זה תוגש לוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 16ב, והיא תקבע את שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גווייה שנמצאה ראויה לשימוש, בהתאם להוראות לפי פסקה (2); שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה כאמור.
(2)
שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין קביעת שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גווייה שנמצאה ראויה לשימוש.
(ה)
היה לבעל ביטוח על בעל החיים שהומת לפי הוראות סעיף 7, רשאי המבטח, בבואו לשלם לבעל את תגמולי הביטוח המגיעים לו, להפחית מהם את סכום הפיצויים ששולמו לבעל לפי פקודה זו.
הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים [תיקון: תשע״ד]
על אף הוראות סעיף 16, לא ישולמו פיצויים לפי הוראות הסעיף האמור בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו, אם שר החקלאות ופיתוח הכפר קבע לגבי אותו סוג או מין של בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, כי קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל חיים שהומת לפי פקודה זו ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם.
ועדה לבדיקת בקשות לתשלום פיצויים [תיקון: תשע״ד, [ק״ת דחיית תחילה]]
(א)
שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה ועדה לבדיקת בקשות לתשלום פיצויים שהוגשו לפי סעיף 16, שחבריה הם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה – המשרד), כמפורט להלן:
(1)
נציג המנהל הכללי של המשרד, שאינו עובד השירותים הווטרינריים, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
נציג מנהל השירותים הווטרינריים מבין עובדי השירותים הווטרינריים, ויכול שימונה לפי סוג בעל החיים הנוגע בדבר, שלגביו מתקיים דיון בוועדה;
(3)
נציג היועץ המשפטי של המשרד.
(ב)
שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של החקלאים בישראל, ימנה משקיף לוועדה שהוא איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה ואינו רופא וטרינר (בסעיף זה – המשקיף); המשקיף יוזמן לכל ישיבות הוועדה והוא רשאי להשתתף בכל ישיבותיה, ואולם אין בהיעדרותו מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה ובסמכויותיה של הוועדה.
(ג)
הודעה על מינוי חברי הוועדה והמשקיף תפורסם ברשומות.
(ד)
שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין המניין החוקי בישיבותיה, האופן שבו מי שעלול להיפגע מהחלטתה רשאי לטעון את טענותיו לפניה, וכן הוראות שיחולו על המשקיף, לעניין שמירת סודיות ומניעת ניגוד עניינים; כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן זה רשאית הוועדה לקבוע את סדרי עבודתה.
סייג לתשלום פיצויים [16] [תיקון: תשנ״ה־3, תשע״ד, [ק״ת דחיית תחילה]]
(א)
לא ישולמו פיצויים בשל כלב, חתול או קוף שהומתו לפי הוראות פקודה זו.
(ב)
לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת, אם היה בעל החיים נגוע במחלה שעה שיובא לארץ, או שחלה בטרם עבר ביקורת הפקיד הבודק במקום הכניסה לארץ, או אם יובא לארץ בניגוד להוראות פקודה זו או להוראות ביצוע.
(ג)
לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו, אם לדעת מנהל השירותים הווטרינריים הפר בעליו את הוראות הפקודה, או הוראת ביצוע או לא נקט אמצעים הנדרשים לשם מניעת הידבקות בעל־חיים במחלה כפי שהורה מנהל השירותים הווטרינריים, והצורך בהמתת בעל החיים נובע מאי קיום ההוראות האמורות.
(ג)
(1)
לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו אם הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 16ב קבעה כי בעליו הפר הוראה מהותית מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, בהתאם להוראות לפי פסקה (4), וכי הוכח להנחת דעתה שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה שבשלה הומת בעל החיים; לעניין זה, חזקה היא כי אם הופרה הוראה מהותית מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, שיש בהפרתה כדי לגרום להפצת מחלה, ונדרשה המתה של בעל החיים בשל אותה מחלה, הרי שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 16ב, רשאית להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לפי פסקה (4), על תשלום פיצויים בשיעור חלקי, אף שהופרה הוראה כאמור באותה פסקה.
(3)
הופרה הוראה מהותית לאחר המתת בעל החיים, רשאית הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 16ב להתנות תשלום פיצויים לפי פקודה זו בסילוק ההפרה.
(4)
שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע סוגי הוראות שיראו אותן לעניין סעיף זה כהוראות מהותיות וכן אמות מידה לתשלום פיצויים בשיעור חלקי כאמור בפסקה (2).
פרק ד׳: אזורים נגועים
הכרזת אזורים נגועים [17
(א)
מנהל השירותים הוטרינריים רשאי, בצו שיפורסם ברשומות, להכריז על אזור, כפר או אתר כאזור נגוע.
(ב)
רופא וטרינר ממשלתי רשאי להכריז על כפר כאזור נגוע, במסירת הודעה למוכתר הכפר, והלה ינקוט מיד בצעדים הנראים לו מעשיים לפרסום ההכרזה בכפר; נמסרה הודעה כאמור, יודיע הרופא הוטרינר הממשלתי למנהל השירותים הוטרינריים את פרטי ההודעה והלה יגרום לפרסומה ברשומות תוך עשרה ימים ממסירת ההודעה למוכתר, מלבד אם בוטלה קודם לכן.
(ג)
רופא וטרינר ממשלתי רשאי להכריז על כל אתר כאזור נגוע במסירת הודעה לתופש האתר, ואם אין כזה – לבעל האתר.
(ד)
הכרזה לפי סעיף זה תינתן משנחה דעתו של המוסמך לתיתה שמצויה מחלה באזור, בכפר או באתר, או בכל חלק מהם, או שהיתה מצויה שם לאחרונה; בהכרזה תצויין המחלה ויפורטו מקום האזור או האתר וגבולותיהם ושם הכפר, לפי הענין.
שינוי וביטול הכרזה [17
בלי לגרוע מסמכויות מנהל השירותים הוטרינריים ורופא וטרינר ממשלתי לשנות או לבטל הכרזה שנתנו לפי סעיף 18, רשאי שר החקלאות לשנות או לבטל הכרזה שנתן מנהל השירותים הוטרינריים ורשאי מנהל השירותים הוטרינריים לשנות או לבטל הכרזה שנתן רופא וטרינר ממשלתי, והכל בדרך שההכרזה היתה ניתנת לשינוי או לביטול בידי מי שנתן אותה.
הוראות לענין אזורים נגועים [18]
(א)
ההוראות הבאות יחולו על אזורים נגועים, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג):
(1)
לא יכניס אדם בעל חיים לאזור ולא יוציאו ממנו אלא בהיתר בכתב של רופא וטרינרי ממשלתי ובהתאם לתנאים שבהיתר;
(2)
לא יעזוב אדם את האזור אלא אם כן מילא אחר ההוראות, הכלליות או המיוחדות, שנתן רופא וטרינר ממשלתי או מפקח למניעת התפשטותה של מחלה;
(3)
לא יוצא מן האזור חפץ ששימש לצרכי בעל חיים נגוע או חשוד כנגוע במחלה, עליו או על גופו או סביבו, או להובלתו של בעל חיים כזה או להובלת דבר המופק ממנו, אלא בהיתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי ובהתאם לתנאיו;
(4)
בעלם של בעלי חיים באזור יכנס או יחזיק אותם רחוק ככל האפשר מדרך ציבורית;
(5)
רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להורות לבעלו של בעל חיים באזור לבודד אותו מבעלי חיים אחרים באזור או להעבירו, תוך זמן שצויין, למקום שיורה;
(6)
רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי לגרום שכל בעל חיים באזור יסומן בסימן קבע שימצא לנכון;
(7)
מת בעל חיים ממחלה, ישרוף בעלו מיד את גוויתו או יקבור אותה בעומק שלא יפחת משני מטרים מתחת לפני הקרקע; אולם רופא וטרינר ממשלתי רשאי לאשר העברת הגוויה לכל מקום כדי להפכה למזון לבעלי חיים או למוצר אחר ולקבוע תנאים לכך.
(ב)
אדם המאפשר ברשלנותו לבעל חיים לתעות לתוך אזור נגוע או להימלט ממנו, רואים אותו כאילו הכניס את בעל החיים לאזור או הוציאו ממנו, לפי הענין.
(ג)
שר החקלאות רשאי בתקנות להוסיף להוראות סעיף קטן (א), לגרוע מהן או להחליפן, כולן או מקצתן, בין לענין אזורים נגועים בכלל ובין לענין אזור נגוע מסויים.
(ד)
הסמכויות שלפי סעיף זה אינן גורעות מסמכויות אחרות שלפי פקודה זו.
הודעה על מחלה [19]
מנהל השירותים הוטרינריים רשאי, בהודעה ברשומות להכריז על כל מחלה כעל מחלה מדבקת לבני־אדם; על הופעת מחלה כאמור יודיע הרופא הוטרינר הממשלתי במהירות סבירה לרופא הממשלתי הקרוב.
פרק ה׳: תקנות
תקנות [20
(א)
שר החקלאות רשאי להתקין תקנות לביצוע מטרות פקודה זו והוראותיה, ובמיוחד בענינים הבאים, כולם או מקצתם:
[
(1)
ביקורת, בדיקה, עיכוב, חיסון, חיטוי, העברה, סימון בסימן קבע, טבילה, ביצוע תבחין או המתה של בעלי חיים נגועים או חשודים כנגועים במחלה, או של בעלי חיים שנחשפו להידבקות או הפגיעים במיוחד להידבקות במחלה;
[
(2)
ניקוי וחיטוי של בנינים ומקומות שבהם שוכנו או הוחזקו בעלי חיים וכן של שווקים, או חצרות מכר פרטיות, חצרי רכבת או כלי רכב בהם הושמו בעלי חיים, הוחזקו או הובלו;
[
(3)
חיטוי של בני אדם שהיו מצויים באזור נגוע או שבאו במגע עם בעלי חיים הנגועים או חשודים כנגועים במחלה, או שעסקו עם בעלי חיים כאמור, וכן של בגדיהם ושל חפציהם האישיים;
[
(4)
הטלת הסגר על בעלי חיים חולים או בעלי חיים שהיו במגע עם בעלי חיים הנגועים במחלה או הפגיעים במיוחד להידבקות במחלה;
[
(5)
קביעה והסדרה של השמדה, קבורה, סילוק או טיפול בגוויות, מספוא, רפד, כלים, פרש או דברים אחרים הנמצאים במקום נגוע או באזור נגוע או שהועברו ממנו;
(5א)
קביעה והסדרה של בדיקה, טיפול, חיטוי, תפיסה, העברה, עיכוב, סילוק, המתה או השמדה של בעלי חיים, של תוצרתם או של גוויותיהם, שבשלם קיים חשש לפגיעה בבריאותם של בני אדם;
[
(6)
איסור והסדרה של הוצאת גוויות מקבורתן;
[
(7)
קביעה והסדרה של המתת בעלי חיים, לרבות עריכת ביקורת וכן בדיקת הגוויות;
[
(8)
הקמת בתי־מטבחיים, שווקי בעלי חיים ומתקנים לאחזקתם של בעלי חיים, תכנונם והשימוש בהם;
[
(9)
איסור והסדרה של תנועה בתוך ישראל של בעלי חיים, גוויות, רפד, פרש או מספוא;
[
(10)
קביעה והסדרה של רישוי תנועה והעברה של בעלי חיים וחפצים;
[
(11)
איסור והסדרה של יבוא ויצוא של בעלי חיים, גוויות, רפד וזבל;
[
(12)
איסור והסדרה של יבוא של אורגניזם הגורם מחלה ושימוש בו, ושל יבוא של תרכיב או נסיוב וטרינרי או מוצר דומה המשמש למניעה, לטיפול או לאבחון של מחלה, ייצורו או השימוש בו;
[
(13)
קביעה והסדרה של תפיסה, עיכוב וסילוק של בעל חיים שביחס אליו אירעה הפרה של פקודה זו או של הוראות ביצוע;
[
(14)
קביעת חובותיהן של רשויות מקומיות לפי פקודה זו;
[
(15)
מניעה, דרך כלל, של התפשטות מחלות בעלי חיים;
(16)
קביעה והסדרה בנוגע לפעולה כאמור בפסקה (8) להגדרה ”טיפול בתוצרת חקלאית“ בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015 (להלן – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)), לרבות חובת יישום תכנית בטיחות מזון ומתן היתר הפעלה ופיקוח וטרינרי; תקנות לפי פסקה זו טעונות התייעצות עם שר הבריאות.
(ב)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל, לקבוע בתקנות לגבי מרפאות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן לפי ענפי השירותים או הטיפול הניתן בהן, הוראות בדבר –
(1)
דרכי הפיקוח על מילוי הוראות התקנות לפי סעיף זה;
(2)
הטלת חובת רישום של מרפאות מסוגים מסויימים;
(3)
התנאים שיתקיימו במרפאות לצורך מתן שירותי רפואה וטרינרית או טיפול רפואי מסוגים מסויימים;
(4)
סידורי תברואה;
(5)
ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן, והביקורת עליהן.
(ג)
תקנות על פי פסקאות (3), (10) עד (12) ו־(14) של סעיף קטן (א), ועל פי פסקאות (1) ו־(5) של סעיף קטן (ב) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
אגרות [20
(א)
שר החקלאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע אגרות בעד –
(1)
בדיקה, חיסון, ביצוע תבחין, טבילה, חיטוי או המתה של בעלי חיים;
(2)
הזנת בעלי חיים שבהסגר והחזקתם;
(3)
בדיקה וחיטוי של שלחים או חלקים אחרים של בעלי חיים;
(4)
תעודה, רשיון, היתר או מסמך אחר שניתנו בהתאם לתקנות שלפי פקודה זו;
וכן להסדיר תשלום וגביית הוצאות שהוציאה המדינה לפי פקודה זו.
(א1)
(1)
שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת רשאי לקבוע אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעלים לבשר גולמי כהגדרתם בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), או במיתקנים שבהם מבוצעות פעולות כאמור בפסקה (1) להגדרה ”טיפול בתוצרת חקלאית“ בחוק האמור, ויכול שיקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות ובעד פיקוח בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות ובשעות לילה או אגרות שונות בעד תפקידי פיקוח שונים; לעניין זה, ”שעות העבודה הרגילות“ – כפי שיקבע השר בתקנות בדרך האמורה בסעיף קטן זה.
(2)
אגרות לפי סעיף קטן זה לעניין פיקוח וטרינרי בשעות העבודה הרגילות ייקבעו בזיקה לסכום האגרה הבסיסי כהגדרתו בסעיף 213(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) ובהתחשב בעלויות העסקה גבוהות או נמוכות יותר בתפקידי פיקוח וטרינרי מסוימים.
(3)
על גביית האגרות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 217 ו־219(1) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), בשינויים המחויבים; על אגרה המשתלמת לפי סעיף קטן זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
(ב)
על גביית אגרות לפי סעיף זה יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.
(ג)
אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן (א) המשולמות לרשות מקומית בעד פעולות שהיא מבצעת לפי פקודה זו, ייקבעו גם בהסכמת שר הפנים.
(ד)
נקבעה לפי הוראות סעיף קטן (א) אגרה שתשולם לרשות מקומית בעד פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, לא תיגבה אגרה בעד אותה פעולה מכוח חוק עזר.
פרק ו׳: שונות
סייג לתביעה [21]
לא תהיה עילת תביעה נגד המדינה או נגד עובד מעובדיה על מעשה שנעשה בתום לב לפי הוראות פקודה זו או לפי הוראות ביצוע, ופרט לאמור בפקודה זו, לא ישולם פיצוי בשל מעשה שנעשה לפיה אלא אם כן הורה שר החקלאות אחרת.
חיי מדף של בשר גולמי [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
בעל היתר הפעלה יקבע את אורך חיי המדף של הבשר הגולמי שייצר ויסמן אותו; בסעיף זה ”היתר הפעלה“ – היתר שניתן לפי פקודה זו להפעלת מפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015.
(ב)
בעל היתר ייבוא לפי פקודה זו יסמן את אורך חיי המדף של בשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי שייבא, ובלבד שאורך חיי המדף כאמור לא יעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת הייצור לאותו מוצר.
סמכות מעצר בלא צו [22
(א)
ממונה על מחוז, קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי, מפקח או שוטר (להלן – בעל סמכות) רשאי לעכב בלא צו אדם שנמצא עובר על פקודה זו או על הוראות ביצוע, או שנחשד בכך, ואם שמו ומענו של האדם אינם ידועים לבעל הסמכות, והאדם סירב למסרם להנחת דעתו של בעל הסמכות, רשאי הוא לעצרו בלא צו.
(ב)
נעצר האדם שלא בידי שוטר, ימסור העוצר את העבריין, בהקדם האפשרי, לידי שוטר, ובהעדר שוטר יקחנו לתחנת המשטרה הקרובה.
סמכות תפיסה [22
(א)
כל רופא וטרינר ממשלתי, מפקח או שוטר רשאי לתפוס ולבדוק כל בעל חיים, גוויה, כלי רכב, כלי שיט או חפץ שביחס אליו הוא חושד כי נעברה עבירה על פקודה זו או על הוראות ביצוע, ורשאי הוא לצוות על החזרתם לאזור או למקום שהוא חושד כי ממנו הועברו שלא כדין, או להעבירם לכל מקום ולעכבם בו בכפוף לצו מאת שופט בית משפט שלום; על תפיסה ועיכוב שנעשו כאמור יודיע העושה אותם, בהקדם האפשרי, לשופט של בית משפט השלום שבמחוז שבו נעשתה התפיסה.
(ב)
השופט רשאי לצוות כי בעלו של בעל חיים או חפץ שנתפסו ועוכבו לפי סעיף קטן (א), ישלם סכום הנראה לו סביר לרופא וטרינר ממשלתי לכיסוי הוצאות הקשורות בהעברת בעל חיים או החפץ למקום ההחזקה, והוצאות החזקתו וכלכלתו של בעל החיים במשק ההחזקה, וכן רשאי הוא לצוות כי אם לא ישולם הסכום תוך הזמן הנקוב בצו יחולטו בעל החיים או החפץ.
חילוט [23
הודע לשופט של בית משפט שלום כי בעל חיים או חפץ נתפסו ועוכבו לפי הוראות סעיף 26, והאדם שלו מייחסים את ביצוע העבירה אינו ידוע או שאינו ניתן לאיתור, רשאי השופט, אם היה סבור שיש יסוד להניח שנעברה עבירה כאמור, לצוות על חילוט בעל החיים או החפץ; אולם לא יינתן צו כאמור אלא אם כן ניתנה לבעל, אם שמו ומקום הימצאו ידועים, הזדמנות להופיע בפני השופט וליתן טעם מדוע לא יינתן צו כאמור.
[תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד]
(בוטל).
עונשין [23
(א)
העובר על פקודה זו או על הוראת ביצוע, או על הודעה או היתר שניתנו לפי פקודה זו או תקנות שהותקנו מכוחה, או מפריע לאדם מהשתמש בסמכויות שהוענקו לו או בביצוע החובות שהוטלו עליו לפי פקודה זו או לפי הוראת ביצוע, דינו – מאסר שנה.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע בתקנות –
(1)
כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה;
(2)
כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן יהיה מאסר עד שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)
הורשע אדם בעבירה על פקודה זו, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על חילוט בעלי החיים או החפצים שביחס אליהם נעברה העבירה, או מקצתם, בנוסף לעונש אחר או במקומו.
גמול למודיע [24]
הרשיע בית המשפט אדם בעבירה על פקודה זו והטיל עליו קנס, רשאי הוא להעניק חלק מן הקנס כאמור, שאינו עולה על מחציתו, למי שהמידע שהוא מסר הביא להרשעה.
דו״ח רופא וטרינר [25]
באישום על עבירה לפי פקודה זו יהיה קביל כראיה כל דו״ח חתום ביד רופא וטרינר ממשלתי, זולת אם דרש הנאשם את התייצבות הרופא כעד או שבית המשפט ראה צורך בהתייצבותו.
הבאה של בעלי חיים, גוויותיהם ותוצרתם מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית [תיקון: תשס״ה]
(א)
לענין פקודה זו ועל אף האמור בכל דין, הבאה או גרם הבאה של בעלי חיים, גוויותיהם, וכל טובין או תוצרת בעלי חיים שייבואם מוסדר לפי פקודה זו, מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית לישראל, דינם כדין יבוא.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעלי חיים, גוויותיהם, וכל טובין או תוצרת בעלי חיים כאמור באותו סעיף קטן, אשר גודלו או יוצרו כדין ביישובים הנתונים לפיקוח מנהל השירותים הווטרינריים ונמצאו בשטחי יישובים אלה עד להבאתם לישראל.
(ג)
בסעיף זה –
”אזור“ ו”שטחי המועצה הפלסטינית“ – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967.
נטל ההוכחה [26]
(א)
הואשם בעלו של בעל חיים הסובל ממחלה בעבירה על פקודה זו, חזקה שידע על המחלה או שחשד בקיומה, זולת אם הניח את דעת בית המשפט שלא היו לו ידיעה או חשד כאמור וכי לא יכול היה, בשקידה סבירה, להשיג ידיעה כאמור.
(ב)
הואשם אדם ביבואם או יצואם של בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא בנסיבות שבהן הדבר מהווה עבירה שלו על פקודה זו, עליו נטל ההוכחה שאותן נסיבות לא התקיימו.
הוצאות [27]
דבר שנעשה או שנגרם בידי עובד המדינה, ולפי פקודה זו רואים אותו כנעשה על חשבון אדם פלוני, יהיו ההוצאות שהוצאו באופן סביר בקשר אליו חוב של אותו אדם למדינה; בלי לגרוע מכל דרכי גביה אחרות, ניתן לתבוע את החוב ולגבותו בבית המשפט המוסמך; אולם סעיף זה לא יחול על דבר שנקבעה בשלו אגרה בתקנות שלפי פקודה זו.
אי תחולת פקודת הפרשנות בכמה ענינים [28]
הוראות מעבר לעניין הוראות מינהל [תיקון: תשע״ו]
הוראות מינהל, הודעות ותנאים למתן רישיונות ייצור או אישורי ייצור נאות שניתנו לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), ולפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) ערב תחילתו של פרק ח׳ לאותו חוק (להלן – ערב יום התחילה), ימשיכו לחול וינהגו לפיהם לגבי פעולה כאמור בפסקה (8) להגדרה ”טיפול בתוצרת חקלאית“ בחוק האמור, עד שייקבעו הוראות או יינתנו הוראות, לפי העניין, שיחליפו אותן לפי החוק; רישיונות ייצור או אישורי ייצור נאות שניתנו ערב יום התחילה ימשיכו לחול עד פקיעת תוקפם או עד התקופה האמורה בסעיף 321(א)(1) לחוק האמור, לפי המאוחר.
שיקולי הגנה על בעלי חיים בעת הפעלת סמכות [תיקון: תשע״ו־2]
מי שניתנה לו סמכות לפי פקודה זו רשאי, בעת הפעלת סמכותו, לשקול שיקולים לצמצום פגיעה ברווחתם של בעלי חיים כהגדרתם בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994, ולקידום מטרותיו של החוק האמור.
[תיקון: ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשנ״ג]
תוספת ראשונה
(הגדרת ”בעל חיים“ – סעיף 1)
א.
[תיקון: ק״ת תשמ״ח]
בהמות:
1. בקר
2. צאן: כבשים, עזים ויעזים
3. תואים
4. גמלים
5. סוסים
6. פרדים
7. חמורים
8. חזירים
9. ארנבות
10. זירמתם ועובריהם של כל אחד מהמנויים לעיל
2. צאן: כבשים, עזים ויעזים
3. תואים
4. גמלים
5. סוסים
6. פרדים
7. חמורים
8. חזירים
9. ארנבות
10. זירמתם ועובריהם של כל אחד מהמנויים לעיל
ב.
חיות פרווה:
חיות מבוייתות שעורן משמש לייצור פרוות, לרבות –
1. חורפנים (מינקים)
2. שינשילות
3. נוטריות
4. שועלים
5. אוזילוטים
6. צובלים
2. שינשילות
3. נוטריות
4. שועלים
5. אוזילוטים
6. צובלים
ג.
[תיקון: תשס״ח]
עופות:
1. תרנגולות
2. אווזים
3. ברווזים
4. תרנגולי הודו
5. יונים
6. ברבורים
7. ברברים
8. מולרדים
9. טווסים
10. פניניות
11. יענים
12. שלווים
13. פסיונים
13א. חוגלות
14. ביצי דגירה של העופות המנויים לעיל
15. זירמתם של העופות המנויים לעיל
2. אווזים
3. ברווזים
4. תרנגולי הודו
5. יונים
6. ברבורים
7. ברברים
8. מולרדים
9. טווסים
10. פניניות
11. יענים
12. שלווים
13. פסיונים
13א. חוגלות
14. ביצי דגירה של העופות המנויים לעיל
15. זירמתם של העופות המנויים לעיל
ד.
[תיקון: ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשע״ו־2]
חיות אחרות:
1. כלבים
2. חתולים
3. קופים
4. אוגרים
5. עכברים
6. חולדות
7. חיות בר ממחלקת היונקים
8. חיות בר ממחלקת הזוחלים והדו־חיים
9. דבורים
10. צפרים
11. דגים
12. רכיכות (molluscs)
13. סרטנאים (crustaceans)
14. צורבניים (cnidaria)
15. קווצי עור (echinodermata)
2. חתולים
3. קופים
4. אוגרים
5. עכברים
6. חולדות
7. חיות בר ממחלקת היונקים
8. חיות בר ממחלקת הזוחלים והדו־חיים
9. דבורים
10. צפרים
11. דגים
12. רכיכות (molluscs)
13. סרטנאים (crustaceans)
14. צורבניים (cnidaria)
15. קווצי עור (echinodermata)
[תיקון: ק״ת תשס״א, ק״ת תשע״ב]
תוספת שניה
(הגדרת ”מחלה“ – סעיף 1)
1.
מחלות של כמה סוגי בעלי חיים
2.
מחלות בקר
3.
מחלות צאן
4.
מחלות קלוטי פרסה
5.
מחלות חזירים
6.
מחלות עופות
7.
[תיקון: ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו־3, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ד]
מחלות דגים
8.
מחלות דבורים
9.
מחלות ארנבות וארנבונים
10.
[תיקון: ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ו־3]
מחלות בעלי חיים אחרים
11.
[תיקון: ק״ת תשע״ו־3, ק״ת תשע״ח]
מחלות דו־חיים
12.
[תיקון: ק״ת תשע״ו־3]
מחלות רכיכות
13.
[תיקון: ק״ת תשע״ו־3, ק״ת תשע״ח, ק״ת תשפ״ב]
מחלות סרטנאים
לוח השוואה
נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ד׳ בניסן התשמ״ה (26 במרס 1985).
- משה נסים
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.