תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית)
תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית) מתוך
תקנות מחלות בעלי־חיים (תעודה וטרינרית), תשל״ה–1975
תקנות בדבר תעודה וטרינרית
ק״ת תשל״ה, 914; תשל״ז, 596; תשל״ט, 718; תש״ם, 1616; תשמ״א, 1565; תשמ״ז, 85; תשנ״ד, 596.
עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1757; תשמ״א, 1286; ק״ת תשמ״ב, 223, 1099; תשמ״ג, 182, 1111; תשמ״ד, 149, 1100, 2658; תשמ״ה, 684, 1193, 1752; תשמ״ו, 72, 1524; תשמ״ז, 276, 704, 1136; תשמ״ח, 456, 1048; תשמ״ט, 407, 870; תש״ן, 311, 518; תשנ״א, 42, 424, 946; תשנ״ב, 301, 1391; תשנ״ג, 752; תשנ״ד, 338, 1122; תשנ״ה, 479; תשנ״ו, 293, 1393; תשנ״ז, 610, 1232; תשנ״ט, 394; תשס״ב, 1016; תשס״ג, 11; תשס״ח, 650; תשס״ט, 1125, 1217, 1226; תש״ע, 1581; תשע״א, 1263; תשע״ג, 1589; תשע״ט, 1462; תש״ף, 2022; תשפ״א, 3336; תשפ״ג, 1791; תשפ״ד, 1865, 2681.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945, אני מתקין תקנות אלה:
מתן תעודה וטרינרית
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לתת תעודה בדבר חיסונים, מבחנים, סימני היכר, בדיקות או טיפולים בבעלי־חיים, כאמור בתקנות שהותקנו על פי הפקודה (להלן – תעודה וטרינרית).
אגרה
בעד תעודה וטרינרית לגבי בעלי־חיים המפורטים בתוספת תשולם אגרה בשיעור שצויין לצידם.
פטור
נציג דיפלומטי או נציג קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957, שהכיר בו שר החוץ, יהא פטור מתשלום האגרה.
ביטול
תקנות מחלות בעלי־חיים (תעודה וטרינרית), תשי״ט–1959 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום העשירי לאחר פרסומן.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (תעודה וטרינרית), תשל״ה–1975“.
[תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז]
תוספת 2
(תקנה 2)
[תיקון: תשנ״ד, [הודעות]]
תיאור בעלי־חיים שיעור בשקלים חדשים
(הסכומים מעודכנים ליולי 2024):
בקר –
בעד ראש בקר אחד 55.00
בעד כל ראש בקר נוסף 27.00
צאן –
עד חמישה ראש צאן 272.00
בעד כל ראש צאן נוסף 27.00
אך לא יותר מאשר 550.00
בעלי־חיים ליצוא –
לקבוצה עד שבעים וחמישה ראש בקר או ראש צאן 55.00
לכל ראש בקר או צאן בנפרד 4.00
בעלי־חיים אחרים 44.00
י״ט בשבט תשל״ה (31 בינואר 1975)
- אהרן אוזן
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.