תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)
תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן) מתוך 
תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל״ט–1978
ק״ת תשל״ט, 396, 1832; תש״ם, 1616; תשמ״א, 1566; תשמ״ב, 1363; תשע״א, 1258.
עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1757; תשמ״א, 1286; ק״ת תשמ״ב, 225, 1101; תשמ״ג, 184, 1113; תשמ״ד, 151, 1102, 2660; תשמ״ה, 686, 1195, 1754; תשמ״ו, 74, 1526; תשמ״ז, 278, 706, 1138; תשמ״ח, 458, 1050; תשמ״ט, 409, 872; תש״ן, 313, 520; תשנ״א, 44, 426, 948; תשנ״ב, 303, 1393; תשנ״ג, 754; תשנ״ד, 341, 1124; תשנ״ה, 481; תשנ״ו, 295, 1395; תשנ״ז, 613, 1234; תשנ״ט, 396; תשס״ב, 1018; תשס״ג, 13; תשס״ח, 653; תשס״ט, 1128, 1219, 1226; תש״ע, 1583; תשע״א, 1265; תשע״ג, 1592; תשע״ט, 1464; תש״ף, 2024; תשפ״א, 3338; תשפ״ג, 1794; תשפ״ד, 1868, 2684.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”צאן“ – כבשים ועיזים מכל הגזעים משני המינים בין מגידול מקומי ובין מיובא;
”שטח רשות מקומית“ – שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה, או כל שטח אחר;
”תווית סימון“ – תווית שעליה צויין סימן היכר בצבע או בכל צורה אחרת שקבע בכתב מנהל השירותים הוטרינריים.
סימון כללי של צאן
(א)
רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח רשאי לפרסם, בדרך הנראית לו, בשטח רשות מקומית הודעה שבה יקבע את המקומות והמועדים לסימון צאן המוחזק באותו שטח.
(ב)
פורסמה הודעה כאמור, חייב מחזיק הצאן להעמידו לרשות רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לשם סימון בהתאם להודעה.
בקשה לסמן צאן
רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח שמחזיק הצאן ביקש אותו לסמן את הצאן, יקבע תאריך, לא יאוחר מחדשיים מהיום שנתבקש כאמור לבצע את הסימון, במקום החזקת הצאן או במקום אחר שיקבע.
איסור החזקת צאן שלא סומן
לא יחזיק אדם, בשטח רשות מקומית, בתום שלושה חדשים מיום פרסומה של הודעה כאמור בתקנה 2, צאן בגיל עשרה חדשים ומעלה שלא סומן בהתאם לתקנות אלה.
אופן ביצוע הסימון [תיקון: תשמ״ב, [הודעות]]
(א)
סימון לפי תקנות אלה יבוצע בידי מפקח בתווית סימון, או בידי מי שהסמיכו מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההסמכה.
(ב)
בעד ביצוע הסימון לפי תקנה זו תשולם אגרה בסך 22.00 שקלים (מתואם ליולי 1982; החל מיולי 2024, 11.50 ש״ח) לכל תווית סימון.
תעודת סימון
(א)
עם ביצוע הסימון, ימסור המסמן למחזיק הצאן תעודה על גבי טופס שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים, שבו יפרט את מספר ראשי הצאן שסימן.
(ב)
כוחה של התעודה יפה לשנים עשר חדשים.
אבדן תווית סימון
אבדה תווית סימון של צאן שסומן, יחולו על מחזיק הצאן הוראות תקנות אלה, ובלבד שבקשה לפי תקנה 3 תוגש לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לא יאוחר מחמישה עשר יום מיום אבדן תווית הסימון.
החזרת תווית סימון
מת צאן או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או המחזיק בו, לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים את תווית הסימון של אותו צאן.
איסור החזקה [תיקון: תשע״א]
לא יקנה אדם, ולא ימכור, לא יוביל ולא יחזיק צאן אלא אם סומן לפי תקנה 5, למעט צאן עד גיל חודשיים המובל מהמרעה למשק בעליו.
עזרת מחזיק הצאן
מחזיק הצאן חייב להושיט למפקח או למי שהסמיך מנהל השירותים הוטרינריים לבצע סימון, כל עזרה הדרושה לתפיסת הצאן ולהחזקתו בשעת הסימון.
א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978)
- אריאל שרון
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.