תקנות מחלות בעלי-חיים (ברוצלוזיס הבקר)
תקנות מחלות בעלי-חיים (ברוצלוזיס הבקר) מתוך 
תקנות מחלות בעלי־חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל״ו–1976
תקנות בדבר ביעור מחלת ברוצלוזיס הבקר
ק״ת תשל״ו, 765.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 18 ו־20 לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”מחלה“ – מחלת ברוצלוזיס הבקר;
”מפקח“ – מפקח על בהמות כמשמעותו בפקודת מחלות בעלי חיים, 1945;
”מקום נגוע“ – מקום או עדר שהוכרז לפי תקנה 6(א) כי הוא מקום או עדר נגוע;
”נגוע“ – נגוע במחלה, לרבות חשוד כנגוע במחלה או מצוי במקום נגוע או בשטח נגוע;
”עדר“ – שני ראשי בקר או יותר הנמצאים ביחד;
”שטח נגוע“ – שטח שהוכרז לפי תקנה 8 כי הוא שטח נגוע.
חובת הודעה על מחלה
כל אדם המחזיק בקר נגוע או פרה שהפילה חייב להפרידם מכל בקר אחר וכן להודיע עליהם לרופא וטרינרי ממשלתי הקרוב למקום מגוריו.
העברת בקר נגוע
לא יעביר אדם בקר נגוע או פרה שהפילה ממקום הימצאם ולא יגרום, לא ירשה ולא יסייע להעברתם כאמור, אלא בהתר בכתב מאת רופא וטרינרי ממשלתי ובהתאם לתנאי ההתר.
הוראות
רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח רשאים להורות, בהודעה בכתב, על עצירה, תפיסה, סימון, בידוד, העברה, שחיטה, השמדה או קבורה של בקר, על ביצוע בדיקות דם או חלב שלהם, על ניקוי וחיטוי של מקום או כלי רכב שבו הועברו, על השמדת מספוא, זבל וריפוד ועל כל פעולה אחרת, לרבות סגירה בהסגר הדרושה לדעתם להדברת המחלה, הכל בדרך ובאופן שיורו בהודעה.
ביצוע בדיקות
(א)
משנתן רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח הודעה, בדרך הנראית להם, על ביצוע בדיקות בבקר בתחום רשות מקומית או במקום אחר, חייב המחזיק בבקר באותו מקום להביאו למקום שנקבע בהודעה, ביום ובשעה שנקבעו כאמור, להחזיק בהם ולהגיש לרופא הוטרינרי הממשלתי או למפקח כל עזרה הדרושה לביצוע הבדיקות.
(ב)
לא קויימו הוראות תקנת משנה (א), כולן או מקצתן, רשאים רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לשכור עובדים וכלי רכב על חשבון בעלי הבקר או המחזיקים בהם ולחייבם בתשלום ההוצאות שנגרמו על ידי פעולות כאמור.
הודעה על מקום או עדר נגוע והוראות לגביהם
(א)
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להודיע בכתב לבעל מקום או עדר או למחזיק בהם, שהוכרז כי המקום נגוע, מחמת שיש בהם או שהיה בהם תוך שלושים יום לפני תאריך ההודעה, בקר נגוע, לדעת הרופא הוטרינרי הממשלתי.
(ב)
נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו על המקום או העדר הנגוע הוראות אלה:
(1)
בעל המקום הנגוע או המחזיק בו יעביר תוך יומיים, לרופא הוטרינרי הממשלתי, ביד או בדואר רשום, הודעה על מספר הבקר שברשותם או בהחזקתם, לרבות הבקר המצוי בתחום המקום הנגוע, ויפרטו את סוגיהם, מינם, גזעם ומקום המצאם;
(2)
לא יוצא בקר מן המקום הנגוע ולא יוכנס לתוכו אלא בהתר בכתב מאת הרופא הוטרינרי הממשלתי ולפי תנאי ההתר;
(3)
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לחייב בעל בקר או את המחזיק בו להקים מכלאה מגודרת כפי שיורה לצורך ביצוע בדיקות בבקר;
(4)
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות על העברת הבקר או הובלתו בכלי רכב למקום שייראה לו לצורך ביצוע בדיקה או להסגר;
(5)
עדר נגוע לא יימצא ולא ירעה אלא בשדות ושטחים שאושרו בכתב על ידי רופא וטרינרי ממשלתי;
(6)
עדר נגוע לא יבוא במגע או בקרבת בקר אחר וצאן;
(7)
לא יוצא ולא יועבר מספוא, קש, ריפוד או זבל מהמקום הנגוע אלא על פי התר בכתב מאת רופא וטרינרי ממשלתי;
(8)
ניקוי וחיטוי המקום הנגוע ייעשה בידי בעל המקום הנגוע או המחזיק בו, בזמן ובאופן שיורה עליהם רופא וטרינרי ממשלתי;
(9)
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות על השמדת הזבל, הריפוד או המספוא במקום הנגוע, בדרך הנראית לו.
(ג)
כל אימת שיימצא במקום הנגוע חסר או יתר בקר בהשוואה למה שהיה בו בבקורת קודמת, רואים את בעל המקום הנגוע או בעל הבקר או את המחזיקים בהם כמי שהוציאו את הבקר החסר מן המקום הנגוע או כמי שהכניסו אליו את הבקר המיותר.
(ד)
הודעה לפי תקנה זו תישאר בתקפה עד שתבוטל בכתב על ידי רופא וטרינרי ממשלתי לבעל המקום הנגוע או למחזיק בו.
סמכויות נוספות במקום נגוע
(א)
בקר שלא נמסרה עליו הודעה לפי תקנה 6(ב)(1), רשאי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לתפסו ולהעבירו למקום הנראה לו לשם ביצוע סימונים ובדיקות; בעל הבקר או המחזיק בו ישא בכל הוצאות העברת הבקר והזנתו ושאר הפעולות שנעשו לגביו כאמור.
(ב)
בקר שהוצא ממקום נגוע בניגוד לתקנה 6(ב)(2), רשאי רופא וטרינרי ממשלתי לצוות על החזרתו למקום הנגוע תוך המועד שיקבע; לא הוחזר הבקר במועד שנקבע, רשאי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לתפשו ולהעבירו למקום הנגוע או למקום הנראה להם; בעל הבקר או המחזיק בו ישא בכל ההוצאות של ההובלה, העובדים והאחרות שנגרמו עקב ביצוע ההעברה.
(ג)
לא קויימו הוראות תקנה 6(ב)(7) או (8), רשאי רופא וטרינרי ממשלתי לשכור עובדים וכלי רכב לביצוע ההוראות על חשבון בעל הבקר או המחזיק בו ולחייבם בתשלום ההוצאות.
פרסום בדבר שטח נגוע
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם, בדרך הנראית לו, הודעה המכריזה כי תחום רשות מקומית או מקום אחר הוא שטח נגוע לענין סעיף 17(3) לפקודה מחמת שיש בהם או היה בהם תוך שלושים יום שקדמו לתאריך ההודעה, בקר נגוע, לדעת הרופא.
הוראות שיחולו על שטח נגוע
פרסם רופא וטרינרי ממשלתי הודעה לפי תקנה 8 או הכריז מנהל השירותים הוטרינריים כי שטח פלוני הוא שטח נגוע לענין סעיף 17(2) או (3) לפקודה, יחולו בשטח האמור הוראות תקנות 6(ב) ו־7 מיום פרסום ההודעה עד ביטולה בכתב.
מניעת פיצויים
מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות כי אין לשלם פיצויים לבעל בקר בשטח נגוע או במקום נגוע בעד המתת הבקר, אם בעל הבקר או המחזיק בו לא קיימו הוראה מהוראות תקנות אלה.
ביטול
תקנות מחלות בעלי חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל״ד–1974 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום העשירי לאחר פרסומן.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל״ו–1976“.
ז׳ בטבת תשל״ו (11 בדצמבר 1975)
- אהרון אוזן
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.