כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)
כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי) מתוך
כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011
ק״ת תשע״א, 1102.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14ט(ב) לפקודת הבנקאות (להלן – הפקודה), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני קובע כללים אלה:
הפחתת סכומי העיצום הכספי
ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי סעיף 14ח לפקודה, בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הוא להפחית לתאגיד הבנקאי מסכום העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%:
הנסיבות | שיעור הפחתה מרבי |
---|---|
(1) בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה התאגיד הבנקאי לא הפר הוראה מהוראות חוקי הבנקאות, חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או הוראות לפי סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל״ה–1974; לעניין זה, ”חוקי הבנקאות“ – כהגדרתם בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010
| 35 אחוזים; |
(2) המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח –
| |
(א) לפני פניית המפקח אליו באותו עניין
| 50 אחוזים; |
(ב) לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין
| 25 אחוזים; |
(3) קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה
| 50 אחוזים. |
כ״ו באייר התשע״א (30 במאי 2011)
- סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.