ערכי לשון הקודש - אבח
- "אִבְחַת חרב" (יחזקאל כא כ) האל"ף בחירק, ענינו להט החרב. ויש מפרשים כמו אבעת בחלוף ה"א בעי"ן מן בעתה והאל"ף נוספת.[* 1] ויש מפרשים כמו טבחת בחלופי אל"ף בטי"ת באלפא ביתא דאטב"ח.
- פתרונו כפי עניינו, כי אין לו ערך בתורה, אבל עניין הנבואה יורה עליו.
- "אבחת חרב" (יחזקאל כא כ), כמו 'אימת חרב'.
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על:
הערות שוליים
- ^ [והאל"ף נוספת], א"א זה לא יתכן כי תי"ו של בעתה שרשית ותי"ו של אבחת לסמיכות הנקיבה שרשה אבח. ויותר נכונים דברי רבי שלמה יצחקי שפירש גלאפשמינ"ט בלע"ז והוא בלשון אשכנז זומ"מן.