עיקר תוי"ט על תרומות ו
משנה תרומות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) במ"ד פ"ט דשבת מפורש דאסמכתא הוא וה"נ הכא לענין תשלומין הכח ביד חכמים לחייב תשלומין מה שאין כן לענין כרת דהתם:
(ב) (על המשנה) וחומש חומשה. ובפרק הזהב דרשינן ליה מדכתיב ויסף חמישיתו אי שקלת ליה לוי"ו דויסף ושדית ליה אחמישיתו הוי חמישיותיו הר"ש (ועי' רש"י שם וכלומר דהוי כמו וחמשיותיו דגבי גזל בפרשת ויקרא):
.אין פירוש למשנה זו
(ג) (על הברטנורא) ופריך בירושלמי והלא כבר אכלו. ומשני טבלים נפשו של אדם חותה מהן והוא הדין לכל איסור. והוא מלשון קץ שהנפש קצה באכילת איסור אף על פי שאינו יודע בדבר ואינה נחשבת לו אכילה. פירוש:
(ד) (על המשנה) דמי תרומה כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק. רש"י. דאלו שיווי התרומה קרן וחומש דמשלם מן החולין נמי בשיווי התרומה משלם. תוי"ט:
(ה) (על המשנה) שני חומשים דאיסור הקדש חל על איסור תרומה כמ"ש פרק ג' דכריתות:
(ו) (על הברטנורא) וכן משמע בירושלמי דאין בהן זיקת תרומה ומעשר וקשה דבריש פרקין משמע דדבר הראוי להיות קדש היינו שעכשיו ראוי. ועוד קודם שנתקנו אינה ראויה להיות קדש שאין משלם חובו בטבלים. ויש לומר דתרתי בעינן שיהיה עכשיו ראוי לשלם ממנו להיות קודש מדרשא דלעיל ושיהיה ראוי מתחלה לקרא עליו שם קדש והיינו דרשה דהכא. תוי"ט:
(ז) (על הברטנורא) והר"ש מדקדק בדבר מידי דהוי אחולין מתוקנים. והר"ם מפרש שנטלה תרומתו אף על פי שעדיין לא נטלה תרומה גדולה שיש בו כשהקדימו בשבלים:
(ח) (על הברטנורא) והר"מ בתבורו כתב דחכמים מתירין בכל הני ד' וכ' הכ"מ שהוא דעת ר'י בירושלמי ושכן הלכה. ת"ח: