עיקר תוי"ט על כריתות ו

משנה כריתות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) שאם כו'. ר' אליעזר לטעמיה דאמר במשנה ג' מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום. תוי"ט. ועתו"ח:

(ב) (על המשנה) ישפך. אפי' לרבנן דאמרי דעבדי' מיניה עולת נדבה. היינו דוקא לדמיו אבל איהו גופיה מודו דזבח פסול הוא. אי נמי כיון דבשעת שחיטה לא היה ראוי לעולה. שעדיין לא נודע לו לכך לא יקריבוהו עולה אחר שחיטה. תוס':

(ג) (על הברטנורא) רש"י. ותמיהני דהא אמרן בגמר ומקדיש ליה ואם כן מעיקרא לאו קושיא דהא לא הוי חולין בעזרה. ועתוי"ט:

(ד) (על הברטנורא) שהרי על הספק בא מתחלה וכיפר הספק והלך. רש"י:

(ב)

(ה) (על הברטנורא) ותמהני דכיון דרב אשי אמר דטעמ' דמתחזי כזבח פסול מאי דוחקיה לאוקמי כתרי תנאי:

(ג)

(ו) (על הברטנורא) הואיל ולא כיפר שום עון. הר"מ:

(ז) (על המשנה) מאחר. שכל היום מכפר כדתנן לקמן:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

(ח) (על הברטנורא) שהדחוי מעיקרו אינו דחוי. ועדיין לא נראה עד שנעשה שוה שתים. ואע"פ שהשביח מאליו אדם מתכפר בשבח הקדש. הר"מ:

(ט) (על המשנה) עשרה זוז. שכל חומש האמור בתורה שיהא קרן וחומשו חמשה:

(י) (על הברטנורא) ומאי מעילתו גזילו. ואע"ג דבסיפא קרי למעילתו איל אשם. רישא דהוי ליה איל דזבין קרן וחומשו. קרי ליה למעילתו גזילו. סיפא דלא הוי איל דזבין קרן וחומש. קרי ליה איל מעילתו. גמ':

(ז)

(יא) (על הברטנורא) דאי לשגגת האב פשיטא דלא יביא דהא חטאת שמתו בעליה תמות. הר"מ:

(יב) (על המשנה) שנא' כו'. לכאורה אכולה מתניתין קאי ואדסמיך ליה נמי. אבל הכ"מ בשם הרי"ק כתב דלא ילפינן מקרא שלא יביא מחלב של אמש על של היום דכיון ששניהם ממין א' הן אלא החכמים הם שהחמירו שלא לעשות לכתחילה ולפיכך פירש דשנאמר לא קאי אדסמיך ליה דהיינו אפי' על חלב כו' אלא אעיקרא דדינא דלא יביא מחטאת על חטא וכן נמי על לא יביאנה בנו דהשתא אצטריך קרא למעוטי כיון דבאב גופיה כיפר כשהוא על מין אותו חטא:

(ח)

(יג) (על ה) לשון הר"מ מביא תחתיהם עוף ומחללן על העוף. דאם לא כן במה יצאו לחולין. והיינו נמי דתנן בסיפא שאין לעוף פדיון. עתוי"ט:

(יד) (על הברטנורא) ואיצטריך בשניהם דאי כתב גבי כשבה ושעיר' לחוד הוה אמינא התם כי מיעני מייתי עוף דתרוייהו מיני דמים ננהו. אבל עשירית האיפה דלאו מינא דדמים ננהו. מייתי עשירית האיפה מן ביתיה. והלין מעות דאפריש יפלו לנדבה אהכי הדר קרא מחטאתו גבי עוף למימרא דמהקדש דעוף נמי מייתי עשירית האיפה. גמ':

(טו) (על הברטנורא) ובעוף לא כתיב דכ"ש הוא וכדלעיל בסמוך: