רש"י על עזרא ו
<< · רש"י על עזרא · ו · >>
פסוק א
"שם טעם" - צוה המלך הדבר
"ובקרו" - ובדקו בבית הספרים שהאוצרות מונחים שם בבבלפסוק ב
"בבירתא" - באותה בירה אשר במדי המדינה
"וכן כתיב" - וכן היה כתוב בתוכה זכרון שלהפסוק ג
"אתר די דבחין" - שהוא מקום שזובחים שם זבח
"ואושוהי מסובלין" - וכותליו יהיו מיוסדין כמו ואושיא יחיטו (לעיל)
"רומיה אמין שתין" - רום הבית ששים אמה וששים אמה רחבופסוק ד
"ונדבך" - וכותל של עץ חדש מבפנים כענין בנין הבית אשר בנה שלמה
"ונפקתא" - והוצאה לצורך הבית ולשאר דברים אשר לבית תנתן להם מבית המלךפסוק ה
"יתיבון" - ינתנו
"והיבל" - אשר הוליך
"ויהך" - ילך כל המעשה הזה להיכל אשר בירושלים למקומו
"ותחת" - ויהי מונח בביתו של הקב"הפסוק ו
"די בעבר נהרא" - לצד ארץ ישראל שהוא עבר הנהר לאותן שבבבל
"רחיקין הוו מן תמה" - רחוקים תהיו משם מבנין ב"ה שלא תרפו ידי עושי המלאכהפסוק ז
"פחת יהודיא" - שלטוני היהודים יעשו דבר זה
"ולשבי יהודיא" - ולזקני היהודים אני מצוה
"בית אלהא דך" - בית אלהים זהפסוק ח
"למא די תעבדון" - לאותו בנין המלאכה אשר תעשון עם זקני היהודים האלה לבנות ביתו של הקב"ה
"ומנכסי מלכא" - מנכסי המלך יהיו עושים הבנין הזה
"די מדת עבר נהרה" - מן המס של עבר הנהר אשר למלך מדת מס כמו מנדה בלו והלך (לעיל ד')
"אספרנה" - מהרה יבנה הבנין אספרנה אישפלונטמנ"ט בלע"ז
"נפקתא תהוא מתיהבא" - הוצאה תהיה ניתנל לאנשים האלה אשר לא יתבטלו ממלאכתןפסוק ט
"ובני תורין" - בני בקר ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים
"וחנטין" - לסלתות
"ומלח" - לקרבנות
"ויין" - לנסכים
"ושמן" - למנחות כאשר יאמרו הכהנים אשר בירושלים יהי נתון להם דבר יום ביומו
"די לא שלו" - בלא דיחוי שנ"צ דישטורבי"ר בלע"זפסוק י
פסוק יא
"יתנסח" - יחרב עציו מביתו שיחרב ביתו יתנסח כמו ונסחתם מעל האדמה (דברים כ"ח)
"וזקיף יתמחא עלוהי" - ועץ לתלותו יהא גבוה עליו שיתלה על העץ
"וביתה נולו יתעבד" - וביתו יעשה אשפה על כך נולו ענין טינוף ומחראותפסוק יב
"ימגר" - ימגר ויפגר כל אותו מלך וכל אותו עם אשר ישלח ידו להחריב ולהשחית ביתו זה של ה' אשר בירושלים
"שמת טעם" - שמתי ציווי דבר זה אשר יעשה הבנין מהרה עד כאן תשובתו של דריושפסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כא
פסוק כב
<< · רש"י על עזרא · ו · >>