עולם אחד/ל
פרק ל
עריכהיו"ד זו שבארתי סודה בפרק כ"ז וכ"ח ברמז - אם תרצה לעמוד על הדברים היטב - לך נא ראה בזוהר ויקרא דף יו"ד ע"ב (ח"ג י, ב) וזה לשונו:
- "יו"ד דשמא קדישא אתקשר בג' קשרין בגין דהאי י' קוצא חד לעילא וקוצא חד לתתא וחד באמצעיתא וכו' ודא הוא יוד בתלת קשרין. ועל דא שלשלת אקרי, כהאי שלשלת דאתקשר דא בדא וכלא חד וכו'. שאיל לון על מה קיימין. אמרו ליה על י' קיימי כלהו ומניה אתבניאו ואשתלשלו וכו'".
ועיין שם כל המאמרים באורך גדול עד דף י"א ע"ב מאמר המתחיל "ואם זבח שלמים". ועיין פירוש המאמרים במקדש מלך ובזוהר הרקיע ותמצא באורך כל אשר רמזתי לך בפרקים שעברו. אם בעל נפש אתה תוכל להבין הכל עד שאיני צריך להאריך בזה.
אך מה שכתוב שם בדף י' ע"ב וזה לשונו (ח"ג י, ב):
- "תנן י' שמות אשתכללו ונפקו מהאי י' דהיא עשיראה דאתוון וכלהו אעיל לון להאי נהר קדישא כד אתעברת, ועשרה שמהן כלהו סתימין בחד וכולהו סתימין ביה" עכ"ל.
והנה מ"ש "י' שמות וכו'" הם עשר ספירות דזעיר שהיו באבא ונתנם אח"כ לאימא כנודע. ומ"ש "דהיא עשיראה דאתוון" פי' שאות י' עשירי באותיות א"ב וכמ"ש מקדש מלך. אך מ"ש "ועשר' שמהן כלהו סתימין בחד וכלהו סתימין ביה" עכ"ל -- בזה לא פירש מקדש מלך כלום. ומקום הניח לי והוא עם מה שנודע בדברי המקובלים שעשרה שמות אלו הם רמוזים בשם בן ד' כמו שהאריך בשל"ה דף וא"ו ודף זיי"ן עיין שם באורך, שהשם בן ד' כולל כל העשרה שמות וכולם רמוזים בו, וכמו שהודעתיך למעלה בפרק השלישי.
ולכן תראה באמת שם בזוהר כשחושב השמות אמר אצל שם בן ד' וזה לשונו: "חמשאה ה', כללא דכל, שלימו דמהימנותא, ודא הוא רחמי בשלימו, ודא הוא ת"ת", עכ"ל. וכן במאמר ר' אלעזר בדף י"א ע"ב (ח"ג יא, ב) "שתיתאה ה' רחמי שלימו דכלא, עיקרא דכלא, קשרא דמהימנותא, אחיד לכל סטרין, ודא ת"ת ישראל", עכ"ל.
הרי שקוראים לשם בן ד' שבת"ת "עקרא דכולא", והיינו כמו שכתב בשערי אורה ריש שער חמישי שכל שמותיו יתברך כולם נשואים וכלולים בשם בן ד' - מהם כדמיון שרשים ומהם כדמיון ענפים, ושלכן נקרא "שם המיוחד" כי הוא המייחד כל השמות. ואין הפרש בין ר' אבא ור' אלעזר אלא שר' אבא מתחיל מחכמה ולכן קורא לשם בן ד' "חמשאה", ור' אלעזר מתחיל מכתר ולכן קוראו "שתיתאה". אבל בגוף הענין לא פליגי כלל כנראה לעין. והכל מודים שהשם בן ד' הוא המייחד כל השמות.
והנה כבר הודעתיך שהשם בן ד' בעצמו נכלל באות הראשון שהוא אות י', וכמו שמפורש גם כן במאמר הזה. ומעתה מבואר ממילא סוד יחוד כל העשרה שמות שהם מיוחדים באות י'. כי הנה הם חוזרים למקורם בסוד שם בן ד' שממנו נתפשטו. ומתייחדים עוד באות י' - שבו מתייחדים כל הד' אותיות הקדושים וכאמור.
וכבר ידוע כי מה שהוא בבחינת ההתפשטות הוא בגילוי, ומה שהוא בבחינת הייחוד הוא סתום, וכמו שאני עתיד לבאר בעז"ה במאמר זוהר אחרי דף ע"ג ע"א (ח"ג עג, א) "ג' דרגין אינון וכו' סתום וגליא וכו'". ונמצא לפי זה מבואר היטב המאמר הנ"ל שאמר: "ועשר שמהן כלהו סתימין בחד" - שהוא מה שהם מתייחדים בשם אחד מהם, והוא השם בן ד'. ואמר עוד "וכלהו סתימין ביה" - והוא מה שהם מתייחדים עוד יותר באות י' מן השם בן ד' וכדבר האמור. כי כן סדר חזרת הדברים למקורם בסדר המדרגות, וכדרך התפשטותם, וכמו שהודעתיך בפרקים שעברו לפנינו. והדברים נפלאים למשכיל ומבין. ואתה דע לך.