עולם אחד/ג
פרק ג
עריכהלא תאמר בלבבך שהקדמונים שאמרו הטעם שיגיע אליו היראה והפחד והבושה כמובא בפרק א' - לא עמדו בסוד ה', שהרי כתבו המדות השייכים למדת הדין כידוע לחכמי האמת, כי יראה גימטריא גבורה, סוד "פחד יצחק". וכן הבושה כמו שאמרו חז"ל (נדרים פ"ב דף כ' ע"א) "בעבור תהיה יראתו על פניכם - זו בושה". וכמו שאמרו חז"ל (במסכת יבמות פ"ח דף ע"ט ע"א) "שלשה סימנים יש באומה זו וכו'" (והוא מפורש אצלי יפה בדרוש הכ"ב מן החלק הראשון בספרי מדרש לפירושים עיין שם נפלאות).
חלילה לך לומר או להרהר כן. ודע והאמן שהקדמונים - רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם כמו שהארכתי במק"א. וגם בזה דרכו בנתיבת האמת והישר, אחר שתדע כלל אחד המבואר בספ' המקובלים שכל שמותיו יתברך כולם נשואים וכלולים בשם בן ד' - מהם כדמיון שרשים ומהם כדמיון ענפים כמבואר בספר האורה ריש שער החמישי, ובשל"ה דף ו' ע"ב שלכן נקרא 'שם המיוחד' כי הוא המייחד כל האצילות. ושם בשל"ה דף ז' ע"א וב', האריך מאד להורות איך שכל השמות רמוזים בד' אותיות השם המיוחד. עיין שם באורך. ואז תראה שלא קשיא מידי, כי גם שמות הגבורה מיוחדים בתוך אותיות שם בן ד' וממנו מסתעפים.
הרי שהעמיקו בדבריהם ורמזו גם על היחוד, שמדת הדין מיוחד במדת הרחמים, ובבחינה זו עיקר היראה והפחד והבושה בבחינת פנימיותם שיראה זו היא המובחרת. ואין כאן מקום להאריך בזה. והמש"י והמשכיל יבין.
עוד תשוב תראה בענין שמות הויה מנוקדות המבוארים בספר התיקונים שהם עצמות הספירות וכידוע. וכבר ידעת שהנקודות גבוהים במעלתם הרבה מן האותיות וכמ"ש בתיקון י"ח (דף ל"ה ע"ב)[1] "ואתוון אינון לגבי נקודין כגופא לגבי רוחא". וכן בריש תיקון כ"ז (דף ע"א ע"א) עיין שם. והדברים ידועים למשכילים. ולכן תראה שלא אמרו דבר מהנקודות, רק כתבו סתם שיצייר השם במחשבתו, והיינו כי הנקודות הם העיקר המראים שורש הכוונה - איה מקום כבודו של השם ההוא. ובזה נשאר הדבר כפי הצורך אל המכוון; בחסד - בנקודות סגול, ובגבורה הוא בנקודות שבא, וכידוע בכל המדות.
ומעתה לא קשיא מידי, כי אם יכוין המכוין אל השם בן ד' עם נקודות השייכים להביא בלבו היראה וההכנעה והפחד והבושה - מה טוב ומה נעים, וכדומה, כפי שצריך אל המכוון. הלא תראה רבן של כל המקובלים הוא רבינו ק"ק האר"י זלה"ה כתב גם כן בס' ט"מ טעמי מצות פרשת שמות וזה לשונו: "טוב לאדם לצייר אותיות הויה תמיד בציורו נגד עיניו. וזהו סוד שויתי ה' לנגדי תמיד. ואז גורם להביא יראה בלב האדם מן השי"ת ולזכך הנפש", עכ"ל. הרי שגם הוא סתם דבריו. ובמקומות אחרים פירש הנקודות איך יהיו. והכל לפי צורך האדם ולפי צורך הזמן ולפי צורך המקום. ואיני רוצה להאריך כאן בדברים אלו שלא לצאת מן המכוון בקונטרס הזה.
- ^ מצאתי במקומות אלו: (תיקוני זהר כ, ב) (תיקוני זהר קח, ב) - ויקיעורך