ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קעו ב
והכינוי: קָנֵהוּ או קָנוֹ, קָצֵהוּ או קָצוֹ, קָצִי, קָנִי, קָנֶהָ או קָנָהּ, קָצֶהָ או קָצָהּ. "אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת" (ירמיהו לב ז), "אֶל בֵּיתָהּ וְאֶל שָׂדָהּ" (מ"ב ח ג). והקבוץ: קָצִים, קָנִים, שָׂדִים, בָּלִים, דָּוִים, (באים) [נָאִים]. ובא קבוץ נָכֵה בצרי פ"א-הפֹעל: "נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים" (תהלים לה טו), וכן שֵׂטִים. אבל "וְשָׂטֵי כָזָב" (תהלים מ ה) הוא מנחי העי"ן. ובסמוך: "שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה" (שמות כה לב), "עַל שְׂדֵי חֶמֶד" (ישעיהו לב יב). וכן נאמר קְצֵי, בְּלֵי, דְּוֵי. אבל "כִּדְוֵי לַחְמִי" (איוב ו ז) נאמר כי אינו מזה המשקל לפי שהוא שם לא תאר, ולא מצאנו מזה השרש שם בזה המשקל, אבל הוא מקובץ מן "עֶרֶשׂ דְּוָי" (תהלים מא ד), והראוי בו דִּוְיֵי, כמו שכתבנו בשקל פְּעַל, סְבַךְ (לעיל קמא ע"א. ואפשר שיהיה מזה המשקל, ויהיו השם והתאר במשקל אחד, כמו שבאו רבים במשקל אחד. וכנוי הקבוץ: שָׂדָיו, שָׂדֶיךָ, שָׂדֵינוּ, "לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ" (מיכה ב ד). ולנמצאים ולנסתרים בשוא: שְׂדֵיהֶם, שְׂדֵיכֶם. וכן פָּנָיו, פָּנֶיךָ, פָּנֵינוּ, פְּנֵיהֶם, פְּנֵיכֶם, שהאחד פָּנֶה ואם לא נמצא. ושָׂדֶה יקובץ גם בלשון נקבות: שָׂדוֹת. והכנוי בשוא: שְׁדוֹתָיו, שְׂדוֹתֶיךָ, שְׂדוֹתֵינוּ, שְׂדוֹתֵיכֶם, שְׂדוֹתֵיהֶם. וסְנֶה מזה השער אף על פי שהוא בשוא, כמו שכתבנו שְׁכֶם משער אֶרֶץ (לעיל קמו ע"ב.
פָּעָה והה"א לנקבה – שָׂפָה, קָצָה, שָׁנָה, קָנָה, מָנָה, אָלָה, הָרָה, קָשָׁה. וכן שהפ"א בצרי: מֵאָה, פֵּאָה, גֵּאָה, גֵּוָה. ומזה המשקל: "כִּרְתוּ עֵצָה" (ירמיהו ו ו). ובסמוך: שְׁנַת, קְצַת, עֲצַת, שְׂפַת, מְנַת, "הֲרַת עוֹלָם" (ירמיהו כ יז). ואפשר כי אָלָה לא תשתנה בסמיכות כמו שלא נשתנה בכנוי: "אִם לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה" (יחזקאל יז יט). "מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ" (תהלים סג יא) בקמץ בסמיכות, וכבר זכרנוהו עם הדומים לו בטור הראשון במלת פְּעוּלָה (לעיל יג ע"ב. "מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף" (שמות לח כז), "פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ויקרא יט כז). וקֵבָה אפשר שיהיה ממשקל זה, אבל למה שנהגו לקרוא במשנה המלה בסמיכות הקו"ף בצרי: "קֵבַת הנכרי" (משנה חולין ח ה), וכן בכנוי: "כשרה שינקה מן הטרפה קֵבָתָהּ אסורה" (שם), ידמה שהוא מנחי העי"ן. והכנוי: שְׂפָתִי, קְצָתִי, מְנָתִי, שְׁנָתִי וכן כלם. והקבוץ: שָׁנוֹת, קָצוֹת, קָנוֹת, אָלוֹת, הָרוֹת, מָנוֹת, קָשׁוֹת. וכן מֵאָה, פֵּאָה, גֵּאָה, גֵּוָה – מֵאוֹת, פֵּאוֹת, גֵּאוֹת, גֵּווֹת. והשנים: שְׁנָתַיִם, שְׂפָתַיִם. ונאמר מָאתַיִם להניח האל"ף. והכנוי מן השנים: שְׁנָתָיו, שְׂפָתָיו וכן כלם, פ"א-הפֹעל בשוא לבד כנוי הנסתרים