ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קעו א
והחבור והקבוץ כמו גָּלוּת כי היו ראויים בתשלומים עֵדְיוּת, גַּלְיוּת, גֵּאְיוּת על משקל סִכְלוּת.
פּוֹעֶה – "וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה" (ישעיהו כח טו), "בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה" (מ"ב יז יג), "שָׁגוּ בָּרֹאֶה" (ישעיהו כח ז), "יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים יא יד), שׁוֹאֶה מן "הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם" (תהלים לה יז), האחד שׁוֹאֶה והרבים שׁוֹאִים, ועם הכנוי: שׁוֹאָיו, שׁוֹאֶיךָ, שׁוֹאֵיהֶם וכולי.
פּוֹעָה – "וּלְדַבֵּר אֶל יְיָ תּוֹעָה" (ישעיהו לב ו), "שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה" (צפניה א טו). והה"א לנקבה ולמ"ד-הפֹעל נפלה. וקבוציו וכנויו ידוע.
פֶּ֫עֶה מלעיל וכלו סגול והה"א למ"ד-הפֹעל – "הַרְבֵּה בֶכֶה" (עזרא י א), "וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא" (איוב לז ב), "יִתְּנוּ נֵדֶה" (יחזקאל טז לג), "בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא ד), וכן "וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו" (ישעיהו ב ז), ואפשר שהוא כמו קֵץ מן קצץ והה"א נוספת.
פֵּעֶ֫ה מלרע פ"א-הפֹעל בצרי ועי"ן-הפֹעל בסגול – "גֵּאֶה וָרָם" (ישעיהו ב יב), "רֵעֶה דָוִד" (ש"ב טו לז), "אֳנִיּוֹת אֵבֶה" (איוב ט כו). אבל "רֵעֶה דָוִד" היה ראוי העי"ן בצרי מפני הסמיכות, אלא שנמצא בספרים כן. וכן "רֵעֶה הַמֶּלֶךְ" (מ"א ד ה), ומזה "גֵּא מְאֹד" (ישעיהו טז ו), משפטו גֵּאֶה כמו "גֵּאֶה וָרָם" (ישעיהו ב יב), ונפל הה"א כמו רֵעַ מן "רֵעֶה הַמֶּלֶךְ".
והכנוי והקבוץ בשני המשקלים האלה: רֵעוֹ, רֵעִי, רֵעֶךָ, כֵּסוֹ, כֵּסִי, כֵּסֶךָ, קֵצוֹ, קֵצִי, קֵצֶךָ וכולי. בֵּכִים, גֵּאִים, הֵגִים, נֵדִים, כֵּסִים, רֵעִים, אֵבִים, גֵּאָיו, כֵּסָיו, רֵעָיו, רֵעֶיךָ בצרי. והרבים בשוא: כְּסֵיהֶם, אֲבֵיהֶם, רְעֵיהֶם וכן כלם. ואולי נאמר רֵעֵיהֶם, רֵעֵיכֶם בצרי, כי כן נמצאו: "וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם" (ירמיהו כט כג), וזה כדי שלא לחטוף על העי"ן. ואולי נאמר אותם שהם מלעיל בקבוץ עם נו"ן תמורת ה"א, כמו "יִתְּנוּ נֵדֶה וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת נְדָנַיִךְ" (יחזקאל טז לג).
פָּעֶה הפ"א בקמץ והעי"ן בסגול והה"א למ"ד-הפֹעל – קָנֶה, קָצֶה, שָׂדֶה, עָלֶה, חָזֶה, והתאר: בָּלֶה, דָּוֶה, רָוֶה, נָכֶה, רָזֶה, (באה) [נָאֶה], והנקבה בלא יו"ד: בָּלָה, דָּוָה, רָוָה, רָזָה, ובהראות למ"ד-הפֹעל: "כּוֹסִי רְוָיָה" (תהלים כג ה). ובסמוך: "בִּקְנֵה הַמִּדָּה" (יחזקאל מב טז), "עֲלֵה זַיִת" (בראשית ח יא), "חֲזֵה הַתְּנוּפָה" (שמות כט כז), "עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ" (במדבר כ טז), "וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם" (ויקרא כה לד), וכן יאמר בְּלֵה, דְּוֵה, וכן "נְכֵה רַגְלָיִם" (ש"ב ד ד) סמוך מן נָכֶה בפלס דָּוֶה.