ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קעד ב


"וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִ֔י" (שופטים יד ו).

וחֲצִי, אף על פי שהוא מזה המשקל, כי בלא הפסק יאמר בשוא: "וּתְנוּ אֶֽת־הַחֲצִי֙ לְאַחַת וְאֶֽת־הַחֲצִ֖י לְאֶחָת" (מ"א ג כה), ובהפסק הוא בצרי: "אָז יֵחָלֵק הָעָם יִשְׂרָאֵל לַחֵ֑צִי" (מ"א טז כא). וכן בהעמדת טעם: "אַמָּתַיִם וָחֵ֜צִי… וְאַמָּה וָחֵ֙צִי֙" (שמות כה י); אבל "הֲלוֹא הַחֵצִי מִמְּךָ וָהָלְאָה" (ש"א כ לז) אינו מזה המשקל כי היו"ד בו נוספת והראוי הַחֵץ.

וחבורם עם הכנויים: שֶׁבְיְךָ, פֶּרְיְךָ, כֶּלְיְךָ, תֶּלְיְךָ, מֶרְיְךָ, עֶדְיְךָ, "עֶדְיוֹ לִבְלוֹם" (תהלים לב ט) – בסגול, או בחירק: "בְּמִרְיָם" (נחמיה ט יז), "שִׁבְיוֹ" (דברים כא י), "פִּרְיוֹ" (ויקרא יט כג), "נִשְׁיֵךְ" (מ"ב ד ז). וכן עם כנוי הרבים במ"ם לבדה, יאמר כֶּלְיָם, פִּרְיָם, עֶדְיָם בסגול או בחירק. ועם הה"א והמ"ם פ"א-הפֹעל בשוא ולמ"ד-הפֹעל נחה: לְחִיהֶם, "פְּרִיהֶם" (עמוס ט יד), כְּלִיהֶם, עֲדִיהֶם, שְׁבִיהֶם. וכן עם הכ"ף והמ"ם: שְׁבִיכֶם, פְּרִיכֶם, וכן שְׁבִיכֶן, פְּרִיכֶן. ובא גם בתנועת היו"ד ובסגול הפ"א: "עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ" (יחזקאל לו ח).

וקבוצם אינו אחד, כי גְּדִי, צְבִי, עֲדִי חֲלִי אֲרִי, קבוצם אֲרָיִים, צְבָיִם, עֲדָיִים, חֲלָיִים, או באל"ף תמורת ה"א למ"ד-הפֹעל: "כְּמוֹ חֲלָאִים" (שה"ש ז ב). אבל "וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר" (דה"א יב ט), האל"ף נחה למשך והיו"ד נעה והיא למ"ד-הפֹעל, יו"ד הרבים חסרה. וכן כל "פְּתָאיִם" האל"ף נחה והיו"ד נעה והיא למ"ד-הפֹעל ויו"ד הרבים חסרה. וכן "מִבֵּין עֳפָאיִם" (תהלים קד יב), "אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם" (הושע יא ח), "וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם" (יואל ד ח), "יְהוּדָאיִן" (דניאל ג יב) מפיק יו"ד, "כַּשְׂדָּאִין" (דניאל ג ח; שם ה יא) מפיק אל"ף. ולְחִי חבורו בלשון שנים: לְחָיַיִם (דברים יח ג). ואֲרִי קבוצו גם בלשון נקבות: אֲרָיוֹת (שופטים יד ה). ובסמוך: "וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים" (ישעיהו ל כח), "שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים" (בראשית כז ט). וכְּלִי קבוצו כֵּלִים בצרי פ"א-הפֹעל. ובא עם כנוי היחיד: "שָׂא נָא כֵלֶיךָ" (בראשית כז ג), "וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים" (ישעיהו לב ז), "כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי" (בראשית לא לז), "תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" (ישעיהו סא י). וסמוך: "כְּלֵי בֵּית יְיָ" (ירמיהו כח ג). אולי כן הוא קבוץ דְּלִי, או בקבוץ צְבִי, עֲדִי, חֲלִי. ועם כנוי הרבים בנוח היו"ד ובצרי עי"ן-הפֹעל: לְחֵיהֶם, כְּלֵיהֶם, צְבֵיהֶם, גְּדֵיהֶם. ואולי נאמר גם כן גְּדָיֵיהֶם, לְחָיֵיהֶם בהראות למ"ד-הפֹעל כמו שנראתה ב"לְחָיֵי", "גְּדָיֵי".

וכן מזו הגזרה "הָמוּ מֵעַי לוֹ" (ירמיהו לא יט), "הֲמוֹן מֵעֶיךָ" (ישעיהו סג טו),