ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנ ב


חֵפֶץ, אֵפֶר, חֵרֶם, קֶדֶם, נֶגֶב, יֶתֶר, צֶדֶק, חֵלֶק, עֵקֶב, מֶלַח, בֶּטַח, לֶקַח, יֶשַׁע – "בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶ֑לֶךְ" (תהלים כא ב), "כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּֽבֶן" (שמות ה יג), "וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶֽדֶר" (תהלים סה ב), "לְעוֹלָם עֵֽקֶב" (תהלים קיט קיב), "תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁ֑כֶם" (תהלים כא יג), "אֹכֵל עֵֽשֶׂב" (תהלים קו כ), "אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב" (ויקרא יג נו), "יִשְׁכָּן בֶּ֑טַח" (משלי א לג), "וְאָכְלָה אֶת הַחֵֽלֶק" (עמוס ז ד). וכֶּסֶף ישתנה, ונמלט אחד שלא נשתנה: "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּ֑סֶף" (תהלים סח יד).[1] רֶשַׁע לא ישתנה – "כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶ֑שַׁע" (משלי ד יז), "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע" (ש"א כד יג), ונשתנה "וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע" (קהלת ג טז). דֶּרֶך ישתנה, ולא נשתנה "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּ֑רֶךְ" (תהלים נ כג). שֶׁקֶר ישתנה, ולא נשתנה "עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁ֑קֶר" (תהלים סט ה), "אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁ֑קֶר" (תהלים לה יט). חֶסֶד ישתנה, ולא נשתנה "כִּי עִם יְיָ הַחֶ֑סֶד" (תהלים קל ז). לֶחֶם ישתנה, ולא נשתנה "אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶ֑חֶם" (תהלים יד ד). סֵתֶר לא ישתנה – "אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּ֑תֶר" (תהלים קלט טו), ונשתנו "וְשָׂם בַּסָּ֑תֶר" (דברים כז טו), "מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּ֑תֶר" (דברים כז כד), "אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּ֑תֶר" (ש"ב יב יב). אֶרֶץ ישתנה, ולא נשתנה בארבע מקומות: "וְעַל רִגְעֵי אֶ֑רֶץ" (תהלים לה כ), "לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶ֑רֶץ" (משלי ל יד), "כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶ֑רֶץ" (תהלים מח יא), "תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶ֑רֶץ" (משלי ל כא). ובאו (עשרה) [י"ד] קמצין בזקף וסגלה. ואֶרֶץ יהיה בקמץ כשיכנסו עליו אותיות השמוש ואות השמוש בקמץ, ואף על פי שאינו בהפסק: הָאָרֶץ, בָּאָרֶץ, לָאָרֶץ, וָאָרֶץ. ובתוספת ה"א האל"ף בפתח: "אַרְצָה כְּנַעַן" (בראשית יא לא). ובאו שנים מזו הגזרה בקמץ בטרחא: "וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּ֖סַח בְּמוֹעֲדוֹ" (במדבר ט ב), "כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּ֗בֶר" (תהלים קכח ד). ומלת "כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן" (שמות יט יח) מזו הגזרה, כי לא תשתנה בין סמוך למוכרת.

וכשלמ"ד-הפֹעל אות גרונית יפתח עי"ן-הפֹעל, כמו פֶּרַח, צֶמַח, שֶׁמַע, פֶּתַח, מֵזַח, מֵצַח, שֶׁלַח, שֶׁבַע, תֵּשַׁע, ופ"א-הפֹעל מהם בצרי ומהם בסגול כמו שזכרנו. ושֵׁמַע חמשה מהם בצרי: "אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ" (בראשית כט יג), "שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כג א), "אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה" (מ"א י א), וחברו דד"ה (דה"ב ט א), "כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר" (ישעיהו כג ה), "כְּשֵׁמַע לַעֲדָתָם" (הושע ז יב),


נימוקי רבי אליהו בחור

עריכה
  1. ^ כבר כתבתי פעם ופעמים כי טעמי אמ"ת הם משונים, והרוב שזכר אחר זה גם הם באמ"ת, לפיכך לא ישתנו.