ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קמב ב
"וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם" (בראשית מב כה), הקבוץ הוא לענין הצורות. ובמשנה מצאנו זכר המטבעות פעמים על דרך המקרא בלשון יחיד, כמו שאמרו "האונאה ארבעה כסף הטענה שתי כסף" (משנה בבא מציעא ד ז), "שתי כסף יש לי בידך" (משנה שבועות ו א), ואמרו שם בלשון רבים: "נפלו לה כספים ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות" (משנה כתובות ח ג).
וגם שמות הפעלים יש הפרש ביניהם, כי יש שהוא שם הפעולה כמו חָכְמָה, סִכְלוּת, רֶשַׁע, צֶדֶק והדומה להם, ויש שהוא שם לפועל או לפעול ויקרא שם-התאר, כמו חָכָם, רָשָׁע, סָכָל, מֶלֶךְ, עֶבֶד והדומים להם. ויש מן התארים ישובו שם העצם לרוב התגברות המקרה, כמו אָדָם מאֲדָמָה, וכן "אֹדֶם פִּטְדָה" (שמות כח יז) מרוב האדמימות נקרא כן, וכן זְכוֹכִית לרוב הזַכּות, לְבָנָה מרוב הלובן חַמָּה לרוב החום, ויקרא זה השם 'שם מתגבר'. ואין רצוני להפריש ביניהם בהביאי אותם על משקלם, כי אסמוך על המבין כי נקל הוא להפריש ביניהם, לפיכך לא אחוש לחלק ביניהם ברוב, כי עקר חפצי להורות לך משקלי השמות המשתנים וקבוצם וחבורם, ואשר יהיו במשקל אחד, בין שהוא שם-פועל בין שהוא שם-דבר בין שהוא שם-תאר, אביאם יחד.
וכתב א"א ז"ל בספר הזכרון כי השם נחלק בחכמת ההגיון לשלשה חלקים. החלק הראשון שם שיש לו גוף מרגיש, או אינו מרגיש אך הוא מורגש, כמו אָדָם, בַּיִת, שָׂדֶה או כֶּרֶם והדומים להם, והחלק השני שם הנקרא רוח, שאין לו גוף ולא הרגשה