ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קטו א
העיקר, וכן "יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ה, ט). וכתב רבי יעקב בן אלעזר כי בספר הללי אשר בטוליטולא "לֹא תֵאָפֵה חָמֵץ" (ויקרא ו, י) בצרי, ולא מצאנוהו אנחנו כן בספרים המדויקים. יִבָּנוּ – "עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים" (ירמיהו לב, טו). תִּבָּנוּ. תִּבָּנֶה – "תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן" (במדבר כא, כז). תִּבָּנִי. תִּבָּנֶינָה – "וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה" (ישעיהו מד, כו) בסגול. וכן כל אשר במשקלו בסגול – "תֵעָשֶׂינָה" (ויקרא ד, ב), "תֵּאָפֶינָה" (ויקרא כג, יז). ובא "הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה" (רות א, יג) בצרי, לפיכך אני אומר ששרשו עגן. ובחסרון – הִבָּן. אית"ן – אִבָּן. יִבָּן. תִּבָּן. נִבָּן. וכלם פ"א הפעל בקמץ מנחי הלמ"ד – "תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ" (ישעיהו מז, ג), "וַיִּקָּר אֱלֹהִים" (במדבר כג, ד), "פִּתִּיתַנִי יְיָ וָאֶפָּת" (ירמיהו כ, ז). אבל "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט" (עמוס ה, כד) הוא בפתח, שהוא מפעלי הכפל מענין "גֻּלֹּת מָיִם" (יהושע טו, יט). אבל נמצאו מנחי הלמ"ד עם שהעי"ן שלו חי"ת פתח – "יִדַּחוּ וְנָפְלוּ בָהּ" (ירמיהו כג, יב), "בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם" (תהלים קט, יג). ובא "יִדַּחוּ" מלעיל שלא כמנהג. ואם פ"א-הפעל גרונית נו"ן נִפְעַל בפתח – "וְנַעֲלָה הֶעָנָן" (במדבר ט, כא), "לֹא נַעֲשָׂה כֵן" (מ"א י, כ), "מְאֹד נַעֲלֵיתָ" (תהלים צז, ט), "נַעֲנֵיתִי לוֹ בָא" (יחזקאל יד, ד), "הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ" (יחזקאל ט, ד), "אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם" (יחזקאל לד, ד). או בסגול – "הַנֶּחֱרִים בָּךְ" (ישעיהו מא, יא), "נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי" (דניאל ח, כז), "נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ" (ירמיהו יב, יג). ובא בחירק – "נִחֲרוּ בִי" (שה"ש א, ו), "הֲנִהְיָה כַּדָּבָר" (דברים ד, לב), "נִהְיֵיתִי", "נִהְיֵיתָ לְעָם" (דברים כז, ט). והעתידים, הנוספות בצרי – "הֵעָלוּ מִסָּבִיב" (במדבר טז, כד), "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" (בראשית לד, ז), "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ" (אסתר ה, ו), "וַיֵּעָלוּ… מִסָּבִיב" (במדבר טז, כז). ובא "וַתֵּעֲלוּ עַל שְׂפַת לָשׁוֹן" (יחזקאל לו, ג), העי"ן בשוא-ופתח.
הִפְעִיל – הֶגְלָה. הֶגְלֵיתָ. הֶגְלֵתי – עי"ן הפעל בצרי, כמו "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ" (שמות לב, ז). או בחירק – "אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ" (שמות לג, א), "כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ" (במדבר יד, יג), "הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל" (מ"ב ב, י), "הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה" (תהלים ס, ה). הִגְלוּ. הִגְלִתֶם בחירק – "וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים" (במדבר לה, יא); או בצרי – "כִּי הִתְעֵיתֶם בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם" (ירמיהו מב, כ), "הִרְבֵּיתֶם חַלְלֵיכֶם בָּעִיר הַזֹּאת" (יחזקאל יא, ו). הִגְלְתָה, "הִפְנְתָה לָנוּס" (ירמיהו מט, כד). ובתי"ו תמורת ה"א הנקבה ונפלה למ"ד הפעל – "תְּאֻנִים הֶלְאָת" (יחזקאל כד, יב), "וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ" (ויקרא כו, לד) –