ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/פג א
"נֹחַ דָּנִיֵּאל" (יחזקאל יד יד), "הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיֵּאל" (יחזקאל כח ג), "וְנֹחַ דָּנִיֵּאל" (יחזקאל יד כ), שלשה "דָּנִיֵּאל" אלו כתובים בלא יו"ד, והיו"ד נקראת בהם בתנועת הצרי, אף על פי שאינה נכתבת. ואשר אחר החולם או אחר השורק נקרא וי"ו, ואחר הצרי או החירק נקרא יו"ד.
וכן נשאלות זו לזו בתנועתן. האל"ף בתנועת היו"ד שהוא בחירק, כמו "וְרָצִאתִי אֶתְכֶם" (יחזקאל מג כז), "אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב" (תהלים פט יא), "רִפִּאנוּ אֶת בָּבֶל" (ירמיהו נא ט), "רִאשׁוֹן", "רִאשׁוֹנָה", "כָּלִאתִי רַגְלָי" (תהלים קיט קא), "רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה" (מ"ב ב כא), "כֹּל הֹבִאישׁ עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ" (ישעיהו ל ה). ונכתב "הֹבִאישׁ" בשני נחים, כמו "כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל רִיאשֹׁנָה" (יהושע כא י), "הֶהָלְכוּא אִתּוֹ" (יהושע י כד), "וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ" (ישעיהו כח יב), "נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ" (תהלים קלט כ עי"ש). ובתנועת היו"ד, שהוא הצרי: "לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת" (בראשית כד יא) וזולתו. ובתנועת הוי"ו שהוא חולם: "רֹאשׁ", "וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה" (ירמיהו ל טז), "בִּצֹּאתָיו וּגְבָאָיו" (יחזקאל מז יא). ובתנועת הוי"ו שהוא השורק: "מְסָעֵף פֻּארָה" (ישעיהו י לג). וכן היו"ד בתנועת האל"ף שהיא הקמץ: עָלָיו, יָדָיו, רַגְלָיו. וכן באה יו"ד נעלמה מהמכתב בתנועת הקמץ: "וְעָלְתָה כָאֹר כֻּלָּהּ" (עמוס ח ח), שהוא כמו כַּיְאוֹר.
ואחר שאלה האותיות הם נחות ודרכם להסתר ברוב, הסתירו והפילו אותם מהמכתב ומהמבטא בפעלים שאחת מאותיותיהם האל"ף או היו"ד, פ"א-הפֹעל או עי"ן-הפֹעל או למ"ד-הפֹעל. והאל"ף תמצא פ"א-הפֹעל ועי"ן-הפֹעל ולמ"ד-הפֹעל, והיו"ד תמצא פ"א-הפֹעל ועי"ן-הפֹעל, אבל למ"ד-הפֹעל לא נמצא כי אם שרש חיי, והוי"ו לא תמצא פ"א-הפֹעל ולמ"ד-הפֹעל, כי אם עי"ן-הפֹעל. שוי"ו "אֵין לָהּ וָלָד" (בראשית יא ל) היא תמורת יו"ד ילד, ווי"ו "שָׁלֵו הָיִיתִי" (איוב טז יב) "לֹא שָׁלַוְתִּי" (איוב ג כו) איננה למ"ד-הפֹעל, כי היא תמורה ה"א שׁלה. וכן וי"ו "אָחוּ" (איוב ח יא) "שָׂחוּ" (יחזקאל מז ה) הנסתרות, הם תמורת אחה שׁחה. והה"א כשתהיה למ"ד-הפֹעל תסתר ותנוח ברוב כמו האל"ף, אבל ה"א פ"א-הפֹעל ועי"ן-הפֹעל יבאו העוברים והבינונים והצווי ממנה כשלמים.