ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סו ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · סו ב · >>

אחר על פנים רבים. יש שהוא בפלס הבינוני הפועל – "וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ" (הושע ו, ד); "סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ" (ירמיהו ה, ח), כלומר בהשכמה; וכמו כן "יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר" (איוב לו, לא), כלומר לרוב. ומשקל אחר: "וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל" (איוב לד, לה); "בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד" (ישעיהו יד, כג); "בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה" (ישעיהו ל, טו). ומשקל אחר: "וְהַצָּלָה" (אסתר ד, יד), הראוי – הַנְצָלָה וכן "הַכָּרָה" (עיין ט) ומשקל אחר: "כְּהִנְדֹּף עָשָׁן" (תהלים סח, ג); "כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף" (יחזקאל כב, כב). ובתוספת ו"ו-תי"ו בסוף – "לְהַשְׁמָעוּת אָזְנָיִם" (יחזקאל כד, כו). ומשקל אחר: "מִשְׁכָּן" "מִבְחָר". ומשקל אחר: "מִזְמו‍ֹר" "מִבְחו‍ֹר" (מ"ב ג, יט) ומשקל אחר: "מִסְכֵּן" (קהלת ד, יג) והוא תאר. ומשקל אחר: "מֶמְשָׁלָה" (מיכה ד, ח) ומשקל אחר: "מִשְׁקֹלֶת" (מ"ב כא, יג); "מַחֲגֹרֶת" (ישעיהו ג, כד).

העתידים, והם שלשה עשר – הצווי, והאותיות הנוספות שהם אית"ן.

הצווי: הַפְקֵד. הַפְקִידוּ. הַפְקִידִי. הַפְקֵדְנָה – בצרי.

האית"ן: אַפְקִיד. יַפְקִיד. תַּפְקִיד. נַפְקִיד.

יַפְקִידוּ. תַּפְקִידוּ.

תַּפְקִיד. תַּפְקִידִי בחירק. תַּפְקֵדְנָה בצרי.

הטור הששי

ועליו הטור הששי, נקרא בנין הֻפְעַל שלא נזכר שם פועלו.

גם הוא בתוספת ה"א, והוא כֻלו פעוּל ואין בו פועֵל, כי הפועל הוא הטור החמישי, וזה הטור הוא הפעול מכח הראשון. כי אם תאמר על הפועֵל לעבר הִפְקִיד, תאמר על הפעול הֻפְקַד, הה"א בשרק. כמו:

"וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ" (דניאל ח, יא); "לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה" (יחזקאל יט, יב); "לֹא הֻמְלַחַתְּ" (יחזקאל טז, ד), ונפתחה החי"ת מפני שהיא גרונית; "וְהֻשְׁכַּב בְּתוֹךְ עֲרֵלִים" (יחזקאל לב, לב).

או בקמץ-חטף –

"הָכְרַת מִנְחָה וָנֶסֶךְ" (יואל א, ט); "הָשְׁבָּרְתִּי קָדַרְתִּי" (ירמיהו ח, כא); "הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי שָׁוְא" (איוב ז, ג).

ולעתיד; אם תאמר על הפועל יַפְקִיד, תאמר על הפעול יֻפְקַד. אבל הבינוני, שהוא גם הוא פעול, הוא פעול בזמן הווה. ואף על פי שלא מצאנוהו, נאמר אותו מדרך הסברא, כמו שמצאנוהו בבנין פועל הבינוני בקמץ, כן נאמר בינוני מזה הטור בקמץ – הֻפְקָד.

והמקור הָפְקֵד – הה"א בקמץ חטף – "וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ" (יחזקאל טז, ד). ובתוספת ה"א – "רְדָה וְהָשְׁכְּבָה" (יחזקאל לב, יט).

והעבר, אם פ"א הפעל גרונית, ישתנה הקמץ-חטף תחת אות הגרון, והה"א