ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/י ב

והוסרה היו"ד מהמכתב ונשארה במבטא בפגישת שני יו"דין – "וְקוֹיֵ יְיָ" (ישעיהו מ, לא), וכן "בְּלוֹיֵ סְחָבוֹת וּבְלוֹיֵ מְלָחִים" (ירמיהו לח, יא) – והיו"ד והמ"ם שהם סימן הרבים נפלו מהם.

ופעמים יפילו המ"ם ותשאר היו"ד בלתי הסמיכות – "מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר... מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף" (ישעיהו ה, יא); "אֹהֲבֵי לָנוּם" (ישעיהו נו, י); "יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר" (ישעיהו יד, יט); "וְאֶת הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי" (ירמיהו לג, כב); "עַד אָנָה תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין" (איוב יח, ב); "הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים" (איוב ח, יא); "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא" (תהלים פד, ז); "גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם" (ישעיהו כח, ט); "לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם" (יחזקאל יג, ב), "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב" (ירמיהו כג, כג); "וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ" (שופטים ה, י) והדומים להם. ויתכן שיהיו כֻלם סמוכים על אותיות השמוש, כמו שאנו עתידים לבאר בשער המלין.

אבל מצאנום גם כן בלא אות השמוש – "חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים" (מ"א ו, ד); "נִטְעֵי נַעֲמָנִים" (ישעיהו יז, י); "אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר" (יחזקאל כג, יד); "אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל" (שופטים יט, כב); "בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים" (בראשית נ, כג); "בְּנֵי רְבִעִים" (מ"ב י, ל); "מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים " (מ"א י, טו); "מֵי הַמָּרִים" (במדבר ה, יח); "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו, ו); "מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" (תהלים עח, מט).

ויש שיבואו בחירק כמו שיבואו עם המ"ם – "יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי" (ש"ב כג, ח), שהוא כמו השלישים; "שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל צִדֹנִי" (יחזקאל לב, ל) – כמו צידונים; "לַכָּרִי וְלָרָצִים" (מ"ב יא, ד) – כמו לכרים; "וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי" (ש"ב כב, מד) – כמו עמים; וכן: "הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי" (תהלים קמד, ב); "הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל עַמִּי" (איכה ג, יד).[1]

ויש שיבואו בפתח בהֵראות היו"ד, ובא כמו עם כִנוי היחיד – "וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי" (ירמיהו כב, יד) – כמו חלונים; "הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חוֹזָי" (דה"ב לג, יט) – כמו חוזים; "וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ" (ירמיהו יז, יג) – כמו וסורים. ויש לפרשו שהיו"ד לכִנוי, רוצה לומר סורים ממני, והוא מאמר הנביא בדבר האל, כמו שימצא זה בדברי הנביאים. או יהיה

נימוקי רבי אליהו בחור עריכה

  1. ^ א"א: כן במסרה: ג' כתיבין עמי וסבירין עמי, והני הך.