פתיחת התפריט הראשי


מצוה א - לפרות ולרבות

בראשית יש בה מצוַת עשה אחת והיא מצוות פריה ורביה, שנאמר: (בראשית א, כח): "ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו".

משרשי מצוה זו כדי שיהיה העולם מיושב (גיטין מא:), שה' ברוך הוא חפץ בישובו כדכתיב: (ישעיה מה, יח): "לא תהו בראה לשבת יצרה". והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקימות כל המצוות בעולם, כי לבני אדם נתנו ולא למלאכי השרת (ברכות כה:).

דיני המצוה, מתי חייב אדם לעסוק בה, וכמה בנים יהיה לו ויפטר, ומאיזו מצוות הוא פטור בעסקו בזו, ויתר פרטיה, מבוארים ביבמות פרק ו' (יבמות סא:) ובברכות (ברכות טז.).

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן (קידושין לו:). וחייב אדם להשתדל בה משהוא ראוי לה, והוא הזמן שנתנו חכמים ז"ל לישא אישה (אבות פ"ה מכ"א). ומצוה זו אינה מוטלת על הנשים.

והמבטלה ביטל עשה ועונשו גדול מאד (קידושין כט:), שמראה בעצמו שאינו רוצה להשלים חפץ השם ליישב עולמו.

קישוריםעריכה