ספר החינוך מצוות פרשת שופטים

• תצא - מצות מינוי שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל.
• תצב - שלא לטעת אילן במקדש.
• תצג - שלא להקים מצבה.
• תצד - שלא להקריב קרבן בעל מום עובר.
• תצה - מצוה לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להן לישראל בכל זמן.
• תצו - שלא להמרות על פי בית דין הגדול שיעמדו לישראל.
• תצז - מצות מינוי מלך עלינו
• תצח - שלא למנות מלך על ישראל כי אם מבני ישראל.
• תצט - שלא ירבה המלך סוסים.
• תק - שלא לשכון בארץ מצרים לעולם.
• תקא - שלא ירבה לו המלך נשים.
• תקב - שלא ירבה לו המלך כסף וזהב לבד מה שצריך לו.
• תקג - מצוה על המלך לכתוב ספר תורה אחד יתר על שאר בני ישראל.
• תקד - שלא יהיה לשבט לוי נחלה בארץ.
• תקה - שלא יטול שבט לוי חלק בביזה בשעת כבוש הארץ.
• תקו - מצות מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן.
• תקז - מצות הפרשת תרומה גדולה.
• תקח - מצות ראשית הגז שינתן לכהן.
• תקט - מצוה להיות הכהנים והלוים עובדים במקדש משמרות משמרות ובמועדים עובדים כאחד.
• תקי - שלא לקסום.
• תקיא - שלא לכשף.
• תקיב - שלא לחבור חבר.
• תקיג - שלא לשאול באוב.
• תקיד - שלא לשאול בידעוני.
• תקטו - שלא לדרוש אל המתים.
• תקטז - מצוה לשמוע מכל נביא ונביא שיהיה בכל דור ודור.
• תקיז - שלא להתנבאות בשקר.
• תקיח - שלא להתנבאות בשם עבודה זרה.
• תקיט - שלא נמנע מהריגת נביא שקר ולא נגור ממנו.
• תקכ - מצוה להכין שש ערי מקלט.
• תקכא - שלא לרחם על המזיק בדיני קנסות.
• תקכב -  שלא להשיג גבול.
• תקכג - שלא לחתוך הדין על פי עד אחד.
• תקכד - מצוה לעשות לעדים זוממים כמו שדימו לעשות.
• תקכה - שלא לערוץ ולפחד מפני האויב במלחמה.
• תקכו - מצוה למשוח כהן למלחמה
• תקכז - מצוה לעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב.
• תקכח - שלא להחיות אחד מכל שבעה עממין.
• תקכט - שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו.
• תקל - מצות עריפת העגלה בנחל.
• תקלא - שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן.