ספרי על דברים לב ל
<< | ספרי על דברים • פרק ל"ב • פסוק ל' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף
וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם
וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃
אם לא כי צורם מכרם - ומעשה בפולמוס שביהודה, שרץ דיקריון אחד אחר בן ישראל בסוס להורגו, ולא הגיעו. עד שלא הגיעו - יצא נחש וכרך לו על עקבו. אמר לו בבקשה ממך אמור לפלוני דבר אחד: לא תהיו סבורים לומר שאנו גומרים ונמסרו בידינו, אלא אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם:
איכה ירדוף אחד אלף - אם לא עשיתם את התורה, היאך אני עושה הבטחתם? הייתם מבקשים שיהא אחד מכם רודף אלף ושנים יניסו רבבה, עכשיו אחד מן האומות רודף אלף ושנים יניסו רבבה:
אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם - איני מסגיר אתכם ע"י עצמי, אלא על ידי אחרים. וכבר היה מעשה שהזבובים מסרו אותם ביהודה. ר' יהודה איש טיבעים אומר: משל לאחד שאמר לחבירו: עבד קירי אני מוכר לך - אבל אני אינו כן: מוכרני מיד ומסגירני מיד אתכם, כטמאים ביד טהורים. ומנין שאין מסגירים אלא טמאים? שנא' והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים שנית:
<< · ספרי על דברים · לב · ל · >>