ספרי על במדבר ל טו

ואם החריש יחריש לה אישה מיום אל יום - זה חרישה למקט. אתה אומר חרישה למקט, או אינו אלא חרישה לקיום? כשהוא אומר והחריש לה - הרי חרישה לקיום אמור. ומה ת"ל ואם החריש יחריש לה? זה חרישה למקט:

מיום אל יום - שומע אני מעת לעת? תלמוד לומר אשר עליה הקים אותם כי החריש לה ביום שומעו. ר' שמעון בן יוחי אומר: מעת לעת! הרי אמרה תורה מיום אל יום!